הילד שטיל נפל על ביתו

הילד שטיל נפל על ביתו לקה באמנזיה קלה
הוא ישב על בטון, אוזנו צלצלה
ועקב כִּשלי זכרון רגעיים
לא ידע להבחין בין טובים ורעים





ולרגע או שניים לפת את היד
של חנון הכיתה, המוטל על הצד.
כשהכל נרגע הילדון התעשת
והפסיק להחזיק את ידו של המת -
שלא יראו ולא ידברו
עליו ועל המת, הילדים שנשארו.