יש לי אישור!

יש לי אישור לתקוף את איראן….
אסור לי לספר על זה, אז אני מסווה את האישור כחילוקי דעות עמוקים ביני לבין ברק. שם פרטי. זה לא שהוא נתן לי את זה בכתב או משהו, אבל תאמינו לי שיש בינינו הבנה בעניין.

בזמן האחרון הפרסים האלה פותחים יותר מדי את הפה. הם מדברים דיבורים לא יפים, וכל טמבל יכול לראות שדרושים כאן מעשים. וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות – מעשים.

אתם לא מבינים. אני הולך לזרגג לאיראן ת'צורה. אני מנוסה במצבים כאלה. זו לא הפעם הראשונה שאני מתכנן תקיפה כזו. עשיתי את זה בצבא לא מעט, למשל בלילה שהגיעו הצעירים והתחילו לתפוס תחת. עוד קודם, בתיכון, צברתי המון ניסיון. למעשה כבר ביסודי היו לי שעות טיסה למכביר. ערכתי המון הפצצות דמה של ביצים דרך החלון, על הילדה המעצבנת של השכנים שמתאמנת בפסנתר. עשיתי גיחות בגנים ציבוריים והפחדתי זקנות. היכולות שלי מגוונות. בכיתה ה' משה הפרסי התחיל להציק לי. מיד הגבתי בחומרה ונידיתי אותו מוועדת קישוט.

ואם לא תהיה ברירה, יש לי במחסן את הפצצה. אני מתכוון הפצצה. עברו המון שנים מאז שהרכבנו אותה, אבל אומרים שפצצות סירחון רק משתבחות עם השנים. עד היום מנקים את הצחנה שהקודמת השאירה בחדר של המנהלת.