ביג בוגי

זאת היתה באמת טעות קטנה וטפשית, כל העניין עם הוירוס. אתם, השמאלנים והאליטות, מנסים לנפח דברים ולא נותנים צ'אנס לפוליטיקאים.
הכל התחיל לפני כמה ימים, כשישבתי עם בוגי באיזה מאחז.

"שמע", אמרתי לו, "איך שהמצב נראה כרגע, אין לך עתיד בפוליטיקה. אתה לא מעורר חמלה, אתה לא מאמי.
הנה, תראה איך שאול מופז יודע להזיל דמעה כשצריך, תראה איך אהוד ברק פיתח קול נשבר כזה, שגורם לך לרחם עליו גם כשהוא מפרק מפלגות".

"אני בוגי!", אמר בוגי.
"כן", אמרתי, "את זה אנחנו יודעים. אבל בוא תנסה לצקת תוכן לשם המתוק שלך. אתה יכול אולי לחייך מהצד ככה, כמו ביבי?".
"אני בוגי!", אמר בוגי.

"כן, חשבתי כך. אולי תדביק את עצמך באיזו מחלה, וירוס קל שיראה לכולם כמה אתה מתאמץ למרות הכל, משתעל אך אופטימי, מקריב את עצמך למען המדינה?".
"וירוס!", אמר בוגי.
"כן. וחוץ מזה, כדי לבסס את מעמדך, נסה לתקוף מישהו מהמפלגה שלך, מישהו שלא יחזיר לך מכות. ביבי עשה את זה בזמנו לסילבן שלום".
"שלום!", אמר בוגי.
"אוקיי, אנחנו מתקדמים. ועכשיו רק נותר לך ללחוש משהו באוזנו של איזה רב, משהו נגד שמאלנים שימצב אותך במקום טוב"
"עכשיו!", אמר בוגי.

"לא, בוגי, לא תפסת את מילת המפתח במשפט שלי. אני אתן דוגמא. נסה לתקוף את השמאלנים שבשלטון, ולא משנה שדווקא אתה בשלטון. אנשים לא זוכרים את זה. תפוס למשל את אלי ישי, אוקיי? הוא דתי, נכון? תגיד לו: אלי, ת'מבין מה השמאל הורס כאן במדינה? אלי, ת'מבין שצריך להוריד אותם מהשלטון? ורק תדאג שיצלמו את זה"
"אליטה מבין, אליטה מבין!", אמר בוגי.
"עזוב", התייאשתי, "לך דבר עם פייגלין או משהו. תנהמו זה על זה, והעיתונאים לא ידעו מי אמר מה".

בוגי הלך, דיבר כמיטב יכולתו, ואחר כך באו יפי הנפש, היוסי שרידים, החי מורונים, ונעלבו שהוא אמר את מה שאמר.
די כבר, רדו לנו מהמאחז, תרגיעו. תפסיקו להוציא דברים מהקשרם. כולנו אחים, כולנו שרים לענייני אסטרטגיה. לפחות בוגי אמר את זה עם רגש, עם לחלוחית. יש לו עוד סיכוי בפוליטיקה.
אני בכל אופן גאה בו על ההתקדמות.