תוספת צבע

ראש הממשלה לא רוצה לחזור לקווי ששים ושבע. ראש הממשלה לא רוצה לשמוע על זה בכלל.
ובאמת למה לחזור לקווים האלה? ולמה בכלל קו? למה לא עיגול? למה לא הרבה קווים מקושקשים?

מארבעים ושמונה עד שישים ושבע, או מחמישים ושש עד שבעים ושלוש.
לאן מגיע קו שבעים ושלוש?

אפשר לנסוע בשבעים ושלוש ולחזור בשמונים ושתיים בתוך ארון?
ולמה בכלל ללכת תמיד רק על קו אחד. אני דווקא מעדיף לקשקש על כל הדף
או למרוח את עצמי בכחול לבן ולהפיץ את הבשורה הקדושה גם מעבר לים.
בכל פעם שאני רואה כתם ריק, או חור שחור או גבעה או קבר ישן, אני מעדיף לשפוך
עוד ועוד צבע לבן או שחור או אדום כחול אשר על שפת הים.

החבר הטוב שלי זמביש ואני עוברים ומשפריצים הרבה צבע, ואחר כך אני מתפשט
ורוקד הורה עם ספר תורה גדול, או עם טלית קטן, עד שהמילים מהספר נכנסות לי מצד אחד
ויוצאות בסברה ושתילה
הופה! למה לערבב פוליטיקה?
צבע! רק צבע. או להתגייס לקבע. או לישון בתוך עיגול עם חגור מלא
עוד שישים שנה לפחות. עד אז בטח נוכל למות בשקט ולשלם הרבה
אבל הרבה פחות!