חייבים לקצץ

אף על פי שהתקציב כבר נקבע ועבר ונסגר ותם ונשלם, אין שום ספק שצריכים לקצץ בו. לא קיצוץ רחב, לא קיצוץ עמוק, אבל בכל זאת קיצוץ כלשהו, ועל כל משרדי הממשלה ונתמכיהם יש להיערך לכך.

כשאני אומר קיצוץ, אני מתכוון להפחית למשרד החינוך שלושה-ארבעה שקלים; למשרד הפנים להפחית איזה שקל או שניים, וגם לשאר המשרדים לקצץ בשיעור דומה.
בדרך זו נחסוך למשק, בחשבון מהיר, משהו כמו תשעים שקלים. זהו סכום קטן יחסית, ואפשר בקלות למצוא מקורות מימון שיחפו על החסר, אפילו מלווה חד פעמי של כמה אגורות שיוטל על חלק מהאזרחים בדמותן של אגרות שונות וכיו"ב.

זה נראה לכם סכום זניח ואולי אפילו דבילי, וזה נכון. אבל תתארו לכם שזה בדיוק מה שנצטרך בשביל להציל את המדינה מהנשק הגרעיני האיראני, או גרוע מכך, משפעת החזירים. האם זה לא יהיה מגוחך ואולי אפילו דבילי שכל מדינת ישראל תלך קיבינימאט רק בגלל תשעים שקל?
מסתבר אם כן שלכל דביליות, בדיוק כמו למטבע, יש שני צדדים, וזה יהיה חבל מאוד שיהיה חסר לנו מה שנקרא "גרוש לשקל" כדי להציל את המדינה הנחמדה והמסכנה שלנו, שידעה כבר צרות רבות בשואה ובמלחמות.

בכדורגל חסר לנו פעמים רבות גרוש לשקל. אבל כדורגל זה רק כדורגל. אי אפשר לומר את אותו הדבר על הצלת המדינה. הצלת המדינה זה לא רק כדורגל זה עוד דברים. ואל תשכחו שהמטבע הוא עגול ועל הצלת המדינה משחקים תשעים שקל משבת לשבת.