והרי החדשות

לפעמים אנחנו מחפשים הדרכה במקומות הלא נכונים, שואלים את האנשים שלא מבינים או קוראים את הספרים הלא מתאימים. זה משעשע אותי לפעמים שאנשים מתעקשים ללמוד מ"יודעי דבר" במקום לפנות למקום שתמיד נותן תשובות לבעיות הכי בוערות – הכנסת.

למשל, בתור בן אדם עובד אני אומר את זה, הנה לכם מה שקרה לחברי הקואליציה שהצביעו נגד הממשלה – הם נענשו!
ומה העונש? (ואני מודה, העונש הפעם קצת חרג מפרופורציות אבל עדיין, כמו שאומרים, אסור לפחד כלל) במשך ארבעה שבועות אסור לחברי הכנסת הנענשים לנאום, להגיש הצעות חוק והצעות לסדר! פשוט אסור!
ומה יעשו חברי הכנסת? כלום.
וזה בדיוק העלה לי רעיון.
הרי גם אני לפעמים מרגיש צורך לא לעשות כלום. מי לא?
אז בעצם… (הנה הראש שלי מתחיל לעבוד כמו שצריך) למה שאני לא אעשה מה שאומרים לי לעשות ואז בתור עונש יגידו לי לא לעבוד! למה שאני לא אעבוד על חשבון ימי החופש שלי אם אני יכול לא לעבוד על חשבון העבודה?
אני אומר לכם, מאז שזה קפץ לי למחשבות אני מרגיש כאילו נורה קטנה נדלקה לי מעל הראש.
וזה לא נגמר שם.
אפשר לקחת את זה לדברים אחרים. הרי עיקרון זה עיקרון. נניח ואני רוצה לראות כדורגל עם חברים ואשתי רוצה שאבוא לעזור לה בניקיונות – כל מה שאני צריך לעשות זה להגיד לה שאני לא סובל את אימא שלה ומיד יגיע העונש – מהיום, חודש אתה רואה כדורגל עם חברים!
אני אומר לכם. לפעמים אני אפילו מפתיע את עצמי. מכל מלמדי השכלתי. בחיי.