עושים שבת עם עמותת בכל"מ

את השבת עשיתי עם חברי עמותת בכל"מ, ראשי התיבות של בלתי כשירים לדתות מונותיאיסטיות. "לא מה שאתם חושבים", מיהר לומר מחמוד, המארח שלי, "אנחנו בכלל לא מתנגדים לדת. חשוב לנו מאוד שיהיו אנשים דתיים, אלא שאנחנו פשוט לא כשירים. מה לעשות".

ישבתי עם שלושת חברי העמותה ליד שולחן חגיגי, שהיה עמוס במשקאות חריפים. מחמוד, מוסלמי נאה בעל חזות מזרחית, ערבב לעצמו וודקה.
"אני מוסלמי עם לומבגו", אמר לי ולגם מהמשקה, "הרופאים עדיין לא יודעים אם מדובר במתיחה של השריר או בפריצת דיסק. בכל מקרה – אין מצב שאני מתפלל בכריעה. זה עושה לי כאב איום בגב. אני פשוט לא כשיר. מה אפשר לעשות".

אלחנן, יהודי נאה בעל חזות אמריקאית, הדליק את הטלוויזיה. בדרך כלל ביום שישי שמים סרטים טובים.
"מצטער", חייך אלי אלחנן, "התעללו בי בילדות. לכן תנועות התפילה היהודיות האלה, קדימה ואחורה, מעוררות בי זכרונות איומים. יש לי אישור מפסיכולוג, אני לא כשיר".

כריסטינה, נוצריה נאה בעלת חזות בלונדינית, ישבה בקצה השולחן וירקה על צלב.
"מקרה עצוב", לחש לי מחמוד, "אובחנו אצלה בעיות ריור. היא חייבת לירוק, לא קשור לישו".
"זה הרבה יותר קשה", המהם אלחנן, "לכריסטינה יש בעיות קואורדינציה קשות. היא פשוט לא מסוגלת לעשות את תנועת הצלב. יש לה אישור מנוירולוג. אתה מבין מה מוגבלות כזאת עושה לילדה נוצריה קטנה?".
"אני מבין", אמרתי, "זה באמת קשה לעשות".
מחמוד התלהב מההתלהבות שלי.
"שמע, אנחנו רוצים להתרחב", אמר לי, "אנחנו רוצים לצרף אלינו עוד בלתי כשירים, חשבנו על הדתות הלא מונותיאיסטיות"
"תחשוב על הפוטנציאל", התרגש אלחנן ולעס בייקון, "מיליארדי סינים, יפנים, הודים, עולם ומלואו".
"אלא שאנחנו לא יודעים בדיוק במה הם לא כשירים", המשיך מחמוד, "אולי אתה יודע?"
"חשבנו על רעד בידיים", אמר אלחנן, "הם הרי חייבים להדליק קטורת ודברים כאלה".
"אני מצטער", אמרתי, "אני בכלל אתאיסט, לא ממש מבין בזה".

כריסטינה הרימה את ראשה.
"האם היתה לך אי פעם תחושה שאתה נענש על החטאים שלך?", שאלה אותי, "האם פעם אחת קטנה, כשהיית במצב איום ונורא, כשהיית נואש וגם סבלת מסינוסיטיס, האם קרה לך שהתפללת שהמצב ישתפר?"
"המממ…כן, יכול להיות, כלומר, נראה לי הגיוני שדבר כזה קרה", עניתי בחשש.
"נפלא!", קרא מחמוד, "התקבלת!"
"דמי חבר 50 ש' לחודש", אמר אלחנן, "שלם שנה מראש וקבל הנחה של 20%".
כריסטינה חייכה אלי וירקה על הצלב.
שילמתי להם מראש, והורשיתי לצאת לביתי עם שני ספרי תפילה.
בסך הכל יצאתי בזול. תחשבו מה היה קורה אם הייתי אומר להם שאני טנטרי.