אל תיטול טובת המדינה מבין עיניך

נתניהו רואה את טובת המדינה מול עיניו. ואני אסביר:

נתניהו הוא אדם חזק.
מכאן נובע שהמדינה זקוקה לאנשים חזקים ברגעי משבר. למרות שאנחנו בכלל לא במשבר. ואף פעם לא היינו. כי גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירע רע. ואנשים ברגעי משבר אוהבים מנהיג חזק. ולא רק ברגע משבר.

מכאן נובע שכולם יודעים שעל נתניהו אפשר לסמוך ברגעים הקשים. כי הוא חזק. ולא רק ברגעים קשים. אנשים אוהבים חוזק.
מכאן נובע שאנשים אוהבים את נתניהו. ואם אנשים אוהבים את נתניהו, נתניהו אוהב אותם בחזרה. גם אלוהים אוהב את עמו, גם ברגעי משבר שבהם עמו לא אוהב אותו.
אצל אלוהים האהבה אינה תלויה בדבר. רחמים זה כבר סיפור אחר. מה בכלל הקשר בין אהבה לרחמים? אם כבר אז ההפך! הקשר הוא שעל ילדי בית הספר הוא מרחם פחות, כמו שאת הגויים הוא אוהב פחות.
הוא עדיין אוהב אותם. גם הם ילדיו. אבל הם הילדים האהובים קצת פחות. יצא שהם נולדו אנטישמים, ומכאן נובע פחות אהובים. מותר פה ושם להרוג בהם, רק אם חייבים, כמובן, והם אינם זוכים לתשומת לב. הם לא קיבלו נחלה מובטחת ולא ספר בעל סגולות פלא. אבל נעזוב בצד את הגויים, הם לא מעניינים בכלל, ונעבור לעניין שלשמו נתכנסנו, כי הרי לשם כך נתכנסנו.
הגויים אינם מעניינים כלל, אבל היהודים הם מעניינים בני מעניינים! כאשר נתניהו, אשר רוצה אך ורק בטובת העם, מציע לתת זכות הצבעה לישראל שחטא / או שגה / או נטש / או ירד, כנפולת של נמושות, הוא יודע מה הוא עושה לטובת עמו ישראל.
צריך לחזק את נתניהו, שגם כך הוא חזק מספיק, לתמוך בהצעה הנדיבה הזו, שקשה לסרב לה, ולהמשיך ולדרוש גם זכות הצבעה לכל אחד ואחד מעם ישראל, כלומר לכל יהודי באשר הוא. כי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולא ייתכן שכך תישלל זכותם ההיסטורית של היהודים באשר הם למדינה משלהם.
כאמור, לגויים יש יותר מעשרים מדינות, ולנו רק אחת קטנה, וגם אותה רוצים להשמיד לנו הזדים. זה שחלק מהיהודים במקרה גרים פה זה לא נותן להם בלעדיות על הקושאן של ארץ כנען שנלקחה מגויי כנען, כי עשו הרע בעיני אלוהים, וניתנה במתנה, כחדשה בניילון, לעם ישראל שבא אליה מהגלות כדרכה, ואפילו שלא כדרכה.