נפש גזבר הומיה

עכשיו כשיש לרגע הפוגה מהדברים הגדולים שנוחתים על ראשנו חדשות לבקרים, זה הזמן להעלות על השולחן מעט ענייני חולין.
לא דברים גדולים וחורצי גורלות חלילה
כמו האיום האירני, הדיסקים הצרובים של ענת קם
או הכספים שעוברים מעל ומתחת לשולחן בעיריית ירושלים,
סתם ככה כמה עניינים פעוטים שיכולים לשמח כל אדם מהישוב -
כמו למשל, מתי קיבלתם בזמן תשלום מאיזה רשות מקומית?

כלומר לא שלקחו לכם כסף על ארנונה או על קנס שקיבלתם כשהחנתם את האוטו ברחוב ריק
קצת אחרי שתים בלילה. שם הם דווקא דייקנים ויעילים מאוד.
אני מתכוון כשביצעתם איזה עבודה עבור הרשות הנ"ל ואותה הרשות – עירייה
או מועצה צריכה, תאמינו או לא, לשלם לכם.

אז קודם כל תמיד זה שוטף פלוס מאה עשרים במקרה הטוב,
ובמקרה הרגיל תמיד משתרכת לפניך במסדרון,
שיירה אינסופית של ספקים שהמועצה המקומית או העירייה
חייבת להם כספים עוד מחגיגות המימונה לפני חמש שנים.

ותמיד איכשהו הגזבר חולה או נסע לכנס ערים תאומות בחו"ל או סתם
הוא לא במצב רוח טוב עכשיו בשביל לחתום על הצ'ק. או שהוא קיבל באופן פתאומי
אקזמה חמורה בין האצבעות של הידיים.
והפקידה שלו בחדר הסמוך דווקא משתדלת מאוד אבל המרחק בין החדר שלה
לחדר שלו הוא עכשיו כמו אוקיינוס ענק, כמעט אין סופי, שבמרחביו משוטטים
כרישים אכזריים, ומאיימים לבלוע את כל מי
שרק ינסה להיכנס לחדר שלו.

ויום יום אתה מוצא את עצמך נקשר יותר ויותר בעבותות אהבה לגזבר הזה.
ובכל בוקר אתה נושא תפילה ארוכה מעומק הלב ליושב במרומים שישגיח עליו,
על הגזבר היקר באדם, שינוח טוב. שיאכל כמו שצריך. שיבדוק שומנים בדם,
שלא ילך חלילה חשוף, ושלא ישכח למרוח על עצמו טונה של קרם שיזוף,
לפני שהוא נכנס למשרד.

אחרי חודש אתה מוכן לתרום כליה או חמישים אחוז ממה שמגיע לך,
העיקר שהאצבעות של הגזבר שלך יקבלו טיפול יסודי כמו שצריך.
בעצם למה רק חמישים? אחרי חודשים אתה מוכן לתת
את כל מה שאי פעם הם עוד יהיו חייבים לך, העיקר שהוא
יעזוב הכל וייקח עכשיו את כל המשפחה שלו לחופשה מפנקת באילת.

בעצם למה שהוא ייקח? אתה תיקח אותם! ברכב שלך, ועל הרכב יהיה כתוב בגדול -
כל המציל נפש גזבר אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.