אזרחים, הזהרו מגזענופוביה!


אני בן אדם שיש בו הרבה שנאה. כבר זמן רב שאני חש עמוק בפנים שנאה כלפי הרבה אנשים.

למשל, אני שונא אנשים נצלנים וטפילים, כאלה שמשתמשים בכסף של המדינה אבל לא עובדים בשביל להרוויח כסף ולשלם מס למדינה. לא יודע מה יש לי נגדם אבל העובדה היא שאני שונא אותם. אני שונא גם אנשים גזענים, כאלה שחושבים שהם שווים יותר מאחרים ושמגיעות להם זכויות יתר, וגם אנשים רודנים, כאלה שרוצים לכפות על אחרים את אורח חייהם. זאת בעיה, אבל אם להיות הגון עם עצמי – זה המצב.

בהתחלה חשבתי שאני כועס על האנשים האלה, אבל באחד מהוויכוחים הרבים שהיו לי, אמרתי שאני כועס על האנשים האלה ואז שאל אותי בר שיחי מאיפה כל השנאה הזאת? פתאום הבנתי שכל הכעס הזה הוא בעצם שנאה. השתתקתי מבויש.

כעבור זמן, בשיחה אחרת, אמרתי למישהו שאני שונא גזענים. אבל הוא ענה לי בזלזול: "עזוב, אתה פשוט גזענופוב". והוא הסביר שגזענופוב זה כינוי למישהו שפוחד מגזענים, שהרי ממה נובעת השנאה אם לא מפחד?

ואז קלטתי שהשנאה האצורה אצלי היא פשוט סוג של פוביה והלכתי עם זה לטיפול אצל פסיכופוב. בטיפול הוצאתי מעצמי את כל הרפש הפנימי שלי והסתבר באמת שאני גזענופוב וגם פשיסטופוב, שזאת הפרעה קרובה, וגם טפילופוב ועלוקופוב ובנוסף גם רודנופוב, טרורופוב וסחטנופוב. הפסיכופוב הסביר לי שאלה הן הפרעות די חמורות, וידוע שהן מחבלות בתפקוד היומיומי, אבל זה דווקא לא נדיר שהן מופיעות ביחד.

עכשיו אני עובר מין תהליך כזה של טיפול בהלם, שבמסגרתו אני דווקא מזרים הרבה כספים לטפילים; אני דווקא מטפח רגשי נחיתות מול גזענים, ואני דווקא נכנע לתכתיבים של רודנים. אבל הטיפול קצת יקר, ובגלל שבמשך השנים חלקתי את כספי עם טפילים, כבר אין לי איך לשלם עליו. אז החלטתי להפוך בעצמי לטפיל, רק כדי שאוכל לשלם על הטיפול, כמובן. אבל מסתבר שקשה להיות טפיל אם אין לך ביסוס אידיאולוגי לכך, אז הפכתי גם להיות קצת גזען לצורך העניין. ואז הסתבר לי גם שכדי להצדיק את הגזענות בפני עצמך אתה חייב לכפות את אורח חייך על הזולת, כדי שלא תפקפק בדרכך ושלא תרגיש שאתה הגזען היחיד בשטח.

עכשיו אני נזכר שהפסיכופוב באמת דיבר על זה שפוביה נובעת מכך שבעצם בתת מודע שלך אתה רוצה להפוך למשהו, אבל מסיבות חברתיות אתה לא מרשה לעצמך ולכן אתה מפתח פחד מאותו משהו.
אגב, הפסיכופוב זכרונו לברכה פחד נורא ממטופלים, אבל ריפאתי אותו מהפוביה.