אני בעד סוגיית השטחים

ישראל לא מוכנה בשום אופן להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. האמת, אני בעד.

בתור אחד שתומך בשלום עכשיו וכל זה, ועם כל זה שצריך לשאוף להבנה בין העמים, אני חושב שאין לנו ברירה אלא להיאבק על זכותנו ההיסטורית. אחרת אין לנו זכות קיום כאן.
עכשיו החליטו להקפיא את ההתנחלויות עד 2010. האמת, אני בעד. עם כל זה שאני חושב שאין לנו ברירה, אני בטוח שצריך לתת צ'אנס לתהליך המדיני בהנהגתו של אובאמה, וזה שהוא דווקא כושי ומוסלמי לא הופך אותו אוטומאטית להיות נחות חסר זכויות וחותר תחת אושיות הסדר הטוב והישן. בל נשכח שהוא לפחות לא מכחיש שואה.


הורג אותי שיש אנשים שמתנגדים לכל דבר. לא חשוב על מה ידברו, מיד הם יקומו ויתנגדו. האמת היא שאני מבין אותם. הם מרגישים מותקפים מהממסד שאינו מזדהה איתם והם אינם מזדהים איתו, ולדעתם הממסד אינו משקף באופן ראוי לא רק אותם אלא את כלל הציבור.
הממסד פועל רק מתוך האינטרסים הצרים של האנשים היושבים בו, בלי להתחשב באינטרס הציבורי, ואפילו לא באינטרס של בוחריו. אבל האמת היא שגם את הממסד אפשר להבין, כי אחרת הוא לא יישאר בשלטון ויפנה את מקומו לאינטרסנטים אחרים, שיפעלו גם הם רק לטובת עצמם ולא לטובת הציבור.


ואפשר להבין אותם. עם הצלחה לא מתווכחים. אז תנו חיוך, אחים שלי, הכול לטובה. אל תהיו נגד. תזרמו.

רפורמות בשוק העבודה

יש אנשים שאף פעם לא יהיו מרוצים.
אותם אנשים מתלוננים במשך שנים שיש הרבה חרדים שלא עובדים ולא משלמים מיסים ובגלל שיש להם הרבה זמן פנוי הם מנצלים אותו ליצירת עוד ועוד ילדים שגם הם לא יעבדו ולא ישלמו מיסים.

קודם כל, עולה מכאן ניחוח חריף של גזענות, וניתן לחוש את השנאה לגזע הבלתי-עובדים, בדיוק כמו שפעם נהגו לשנוא את גזע העבדים הנחותים, שגם להם היו הרבה ילדים.
אבל זה ניחא, כי מסתבר שגם עכשיו אותם אנשים בדיוק מתקוממים על האישור להוסיף לחבר הכנסת המר"ן גפני עוד תקנים לעוזרים פרלמנטרים. הרי כל אידיוט כמוהם יודע שאם המגמה הזו תימשך, ואין סיבה שלא, הרי שמהר מאוד אפשר יהיה לסדר עבודה לכל הציבור החרדי. אז גם זה לא בסדר בשבילם. והם לא מוכנים להוציא מכיסם אפילו שני מיליון שקלים מסכנים, כאילו שמישהו שואל אותם.

אני אומר לכם, יש כאלה שאף פעם לא יהיו מרוצים, בדיוק כמו שישו אמר.

צבע הנאמנות

כעיקרון אני בעד התנהגות צבועה ודו-פרצופית, שכן זהו שקר לבן – לכל אחד נותנים את מה שהוא רוצה לשמוע, וזה בסדר גמור.
אבל תראו איזו צביעות:

במשך שנים ארוכות הבן-אדם שיווע לתשומת לב על כל במה ותחת כל קורת גג או בית שחי, וכל עםישראל בהמוניו סיפק לו את תשומת הלב וחיבק אותו בחיבוק מעריץ.
והנה הגיעה שעתו הקשה, שבה הוא משווע לתשומת לב על כל במה אפשרית ותחת כל רענן. ודווקא עכשיו כל עםישראל בהמוניו מעניק לו את תשומת הלב ומחבק אותו בחיבוק סוגד ומסוקרן לבאות.

כמו בתקופת הנביאים, שבה הפנה עםישראל עורף לאלוהים והלך אחר אלוהים, גם כאן הוא שב וממשיך בהתנהגותו הנואלת, כאשר הוא מפנה עורף לאלוהים ומזדנה עם אלוהים.

אלוהים, גם אם חטא – אלוהים הוא, והוא נשאר אלוהים גם כאשר הוא יושב בניידת, שהיא בסך הכול בית מקדש מסוג אחר, משהו בסגנון אוהל מועד. אבל אל דאגה, אלוהים עוד יחזור למקדש הראשי בדלת הצדדית וינקום בכולכם על שהייתם כה נאמנים לו.

איש לא יינקה.

אצו"ת

כולנו היינו עדים בתקופה האחרונה להשתלחויות חוזרות ונשנות של אנשי ציבור ותקשורת (אצו"ת) על אשת העסקים המובילה, שרי אריסון.
תסלחו לי, אבל אני לא מבין על מה הרעש והביקורת?

אריסון תמיד ניסתה להכניס לשיח הציבורי את משמעות החיים, וטיפה להסביר לנו שכדאי להתנהג יפה אחד לשני, ושבסך הכול החיים הם אחלה. לעניות דעתי זה טוב מאוד שהמסרים האלה מגיעים גם מאנשים כמו שרי, ולא רק מכל מיני סהרורים בשולי החברה.

יש לפעמים פוסטים שעוסקים בכמה נושאים, שאינם קשורים כלל זה לזה, אלא שהם באים יחד בגלל שאלה הנושאים שהעסיקו את הכותב בזמן הנתון. כזה הוא הפוסט הזה, שעוסק בשני נושאים נפרדים.

הנושא השני הוא חיי היום יום שלי כאב למשפחה בת ארבעה ילדים לקראת הקיץ.
כידוע לכם, החופש הגדול אהוב מאוד על ההורים, כי אז הם דוחסים את ילדיהם לכל מיני פתרונות קייטניים ולא צריכים לעזור להם בשיעורי בית. אבל הפתרונות האלו לא ניתנים בחינם: פה קייטנה, שם חוג.. בסוף אתה עומד מותש לגמרי עם הלשון בין הרגליים ולא מצליח לגמור את החודשיים. כל השנה המצב קשה, אבל בסוף השנה זה הרבה יותר גרוע.

אבל תשמחו לדעת שהשנה אני אופטימי, אני מתכוון לגשת לבנק שלי, בנק הפועלים, ולבקש מהם הלוואה בתנאים נוחים ומחיקת חובות. ויש לי הרגשה טובה הפעם.
בקיצור, אני לא מבין מה רוצים ממנה? שירדו ממנה כבר! היא אחלה בחורה!!!

משפט אובמה

מי שקצת מכיר את ההיסטוריה יודע שמה שאובמה צריך לעשות זה -

להחזיק את ארץישראל ביד אחת וחרב ביד השנייה, ופשוט לחתוך את חבל הארץ הזה לשניים בלי רחמים.
את החצי האחד לתת לישראלים שזועקים כולה שלי, ואת השני לתת לפלסטינים שזועקים כולה שלי.


והיה אם יקום אחד העמים ויאמר לאובמה:
"אל תשלח את ידך אל הארץ, אלא תן את כולה לעם השני, ואנו נסתפק בשה לעולה" – ידע אובמה כי זהו עם הבחירה והוא יירש את הארץ. אלא שהארץ כבר תהיה שסועה בחרב ואחת היא למי תהיה.
מכאן למדו חכמינו על חשיבותה של המחשבה תחילה רק לאחר שהגיעו לסוף מעשה.


ובנוגע למלך שלמה – כידוע לכולם הוא שהנהיג בארצנו את פולחן המולך, ומכאן נולד הסיפור על הילד שנבצע לשניים.
היהיה אובמה כשלמה?
מה שבטוח, שניהם אהבו כושיות.

נתיבים חדשים

ריבוי בגבולות הטבעיים

אמנם המדור הזה עסק בעבר בסוגיה, אבל אצלי הוא מסרב לרדת מסדר היום הציבורי.
פשוט מסעיר את הדמיון הנושא הזה של הריבוי הטבעי בהתנחלויות.

קודם כל, אני מעריץ את האנשים האלה שמוכנים להקריב את חייהם – האינטימיים – למען תקומת העם בארצו – של האויב.
דבר שני, מסקרן אותי איך זה יתבצע? כלומר מה זה ריבוי טבעי? כלומר מי יקבע מה נחשב לטבעי בהתנחלויות? הרי ידוע שכושר ההתפלגות של האימא היהודיה עומד על משהו כמו שכונה בסדר גודל בינוני – נניח מושב קטן – האם זה ייחשב טבעי בשביל האמריקאים?
אולי האמריקאים ילכו לקראתנו ויסכימו לריבוי טבעי ורק יסייגו שהוא יהיה כמו זה של צ'כיה?

האם הריבוי הטבעי יוכל לכלול זרע מתוך תחומי הקו הירוק, כלומר פרי בגידתן של מתנחלות עם גברים בתוך תחומי הקו הירוק (אל דאגה, הכוונה כמובן אך ורק לאנשי ימין שומרי שבת!), או לידות של מתנחלות חד הוריות כאשר מקור הזרע אינו ידוע, או שמא חייב הריבוי הטבעי להיות על טהרת הגבולות של חוסר הגבולות?

אל לנו לשכוח גם שהנשיא האמריקאי הנבחר הוא תומך נלהב של אמצעי מניעה – אולי הוא יתכוון לשקלל שימוש באמצעי מניעה לתוך הסטטיסטיקה של הריבוי הטבעי? מעבר לכך, כבוד הנשיא תומך נלהב ביותר של הפלות – טבעיות ולא טבעיות – אולי לאמריקאים יהיו דרישות גם בנידון זה?

והדבר שהוא תומך בו יותר מכל הוא הומואים ולסביות – אולי תיכפה על המתנחלים פעילות מינית חד-מינית כדי שזו תיכלל גם היא בספירה? הרי ידוע שעמלק נשאר תמיד עמלק, גם אם יוצא במקרה שהוא כושי.

פעם שמעתי בדיחה די מגעילה. שאלו אותי מה ההבדל הכי משמעותי בין לידה לחִרבון, והתשובה הייתה שבלידה הכול חייב לצאת בגוש אחד. עכשיו אני מבין שאולי הכוונה הייתה לגושי ההתנחלויות.

מיכה אחי

אין לי שום דבר נגד מבקר המדינה. אדרבא, מי כמוכם יודעים שאני בעדו. לגמרי. כבוד המבקר הוא כמו אח שלי, ובגלל זה אני מרשה לעצמי להגיד לו כאן כמה מילים:
מיכה אחי, למה אתה כזה יפה נפש מתחסד כמו כל הנקניקים החארות?

לא, באמת, מה אתה בא לי עם ההערות שלך על זה שאין חינוך, על זה שיש שחיתות, שכל הכסף הולך לעסקנים, על זה שיש חריגות בתקציב תחת כל עץ רענן, שמערכת הבריאות הפכה למערכת סחטנות ושכולנו עברייני בנייה, ושאין מיגון ויש הברחות ואנחנו אוכלים אוכל מסרטן?

תגיד לי, אחי, מה עוד? לא שכחת משהו? וברצינות, מה נראה לך, איפה אנחנו חיים, בסקנדינביה? אנחנו חיים במזרח התיכון, בין כל הערבים המושחתים וגם אנחנו מושחתים כמוהם, וזאת המציאות, אחי, תתבגר, תצא מהנאיביות שלך.

במקום זה מה אתה עושה? הולך ומוציא לי עוד כסף על מה? על התחקירים המעפנים שלך בשביל לגלות לנו את אמריקה? נראה לך שחידשת פה למישהו?

מיכה אחי, אם נותרה לך טיפת כבוד עצמי, תבוא כמו גבר ותחזיר את כל משכורות העתק ששולמו לך ולכל הפקידים וים עורכי הדין במשרד המיותר שלך, ותלך לעשות את הכסף שלך במקום נורמאלי כמו כולם. תפשוט נבלה ברחוב, לך תמכור סמים מצדי, במקום להוסיף חטא על פשע.

ואל תשכח שאני אוהב אותך. כי אם לא הייתי אוהב אותך, לא הייתי טורח להגיד לך את כל זה, כי מה אכפת לי אני. המדינה הזאת זה לא עסק של האבא שלי, אחי.

הבלדה על אפוני

עוד כשהיה אפוני קטן,
אמרו לו שכשהוא יהיה גדול -
ילך למלחמה.
אולי לא,
אבל בטוח שכן.

ובמלחמה יאכלו אותו,
במיוחד אם יהיה
טרי, בריא ורענן.
ואולי לא,
סיכויים די טובים,
אבל איך שיֶצא.

אפוני חי בפחד.
אפוני גדל מהר (מרוב פחד?)
ולפתע נבהל,
לא רצה להיות למאכל,
פניו חמרמרו,
כולו נרעד,
והפך לזקן מפוחד,
לעבש, חולני ותפל.

אך למרות כל זאת,
יום אחד איש אחד אכל אותו.
(גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגר)
וכך זה יהיה תמיד
כל עוד אנשים אוכלים אפונים.

אומרים יש שחקן

יש שחקן קוראים לו בן שושן. כן, בנות, אתן לא מכירות, אבל יש שחקן כזה.
אותו בן שושן הכריז בשיר וזמר שהוא שונא את כל הערבים.
מיד קפצו כל התשרוקת והתנפלו עליו שהוא גזען ושהוא ערס ועוד כל מיני מילים של בית מרקחת.

אני דווקא בסך הכול בעד התשרוקת. הם אנשים טובים. אבל אני גם בעד בן-שושן.חבל שהגיעו למצב שעושים לו עוול. ראשית, תפסו אותו בצערו – זה היה לאחר שהוא זכה בגביע, ואין תופסים שחקן בצערו.

שנית, אפשר להבין אותו, הרי כולנו עמוק בפנים שונאים את כל הערבים. כו-לנו. יש אמנם ערבי אחד באלז'יר שאני לא מכיר, אבל אני בטוח שגם הוא ערס מגעיל, כמו כל היתר.

ולא רק זה, אלא שישר התנפלו עליו בתגובות וטפלו על בן שושן שגם הוא ערבי (!) בגלל שהוא מרוקאי, כי סביר להניח שהיו במרוקו נישואי תערובת. אני בעד טוקבקיסטים, אבל חבל שאתם יורדים, ועוד לכזאת רמה. להגיד על בן שושן שהוא ערבי זה לא גזענות? חברים, ירדנו מהעצים! …סליחה, מהפסים.

איזה יורם אחד דווקא כתב שם שהוא מבין את בן שושן, שהוא דווקא מבין אנשים שמסוגלים לשנוא בהכללה קבוצה שלמה מבלי שהם מכירים אותם בכלל. כל הכבוד יורם. הוא למשל שונא את כל אוהדי ביתר ירושלים. יורם, יה חתיכת גזען!!!

עיבוי, גידול והסרה

ברק אהוד הולך להציע לברק אובמה הסרת מאחזים בלתי חוקיים בעליל ותמורתם עיבוי וגידול טבעי במאחזים החוקיים בעליל.

לא מצאתי בכתבה תשובה לשאלה האם אהוד מתכוון להרביע בעצמו את המתנחלות, או שהוא מתכוון להביא לשם כך עובדים זרים?

שיא של אנטישמיות

אפילו האפיפיור יימח שמו לברכה אומר שצריך למגר את האנטישמיות.
יש כמה ישראלים, ששכחו מה זה להיות יהודים, הסבורים שהאנטישמיות חלפה תהילתה מן העולם. בדיוק בשבילם זימן לנו אבינו ירום שמו וזכרו מקרים למען יראו וייראו, שיזכירו לנו איפה אנחנו חיים ועם מי יש עלינו להתמודד בכל דור ודור.


טרם יבש דם הכחשת השואה מעל שפתות המכחישים, והנה אנו עדים להתעללות באיש רם מעלה ורב בישראל, אשר כל חטאו הוא שהוא מתגורר בק"ק ניו-יורק במקום בק"ק ב"ב. שהרי אם היה מתגורר לתומו בבני ברק או ירושלים לעולם לא היו מעוללים לו את אשר עוללו לו הגויים האנטישמים הארורים כפי שתוכלו לראות כאן.

אלה לא למדו לאן עלולה להוביל האנטישמיות, ומן הסתם לא ביקרו בזמן האחרון מספיק פעמים ביד ושם. כפי שאמר הנביא יחזקאל, זיכרון נביא לברכה: "הגויים – בשר חזירים בשרם". ובכך אגב ניבא גם את שפעת החזירים. אני בעד הנביא יחזקאל.

מסר של שלום

שמעתי אומרים עלי שאני אלים.
אני אַלים אני?

עלי אתם אומרים שאני אלים?
אני הדבר הכי לא אלים שיש; אני איש של שלום.
איך אתם לא מתביישים להגיד עלי שאני אלים?

איך אתם בכלל מעזים? עלובים מסכנים.
רק שתהיו בעניינים, כל מי שאמר עלי שאני אלים, מחר אני שולח אליו הביתה מחבל מתאבד שיפוצץ אותו עם אשתו והילדים וישלח את כולכם לג'יהנם. אני יודע איפה אתם גרים.

ככה תלמדו לא להגיד עלי יותר דברים כאלה. לוזרים!

תוכנית החלוקה החדשה

זרועות פתוחות

להחזיר הסכמה ליושנה

קראתי שבני זוג שנחשדו כחולים בשפעת הנוכחית נשלחו הביתה להסגר מרצון. אני בעד שדברים ייעשו מרצון ולא בכפייה. אם היינו עושים פה הכול מרצוננו, הדברים היו נראים אחרת, למרות שעלינו להודות שגם עכשיו הם נראים אחרת.

לדוגמה, פעם היו משלמים בארץ מס שנקרא מלווה מרצון. אנשים היו מחכים ליום התשלום בערגה, לא יכלו כבר להתאפק. עוד דבר טוב שהיה פעם הייתה ההצעה לגרש את כל הערבים מארץישראל, גירוש מרצון. מה, לא עדיף להם להסתלק מרצונם החופשי? בכלל המנטאליות פעם הייתה הרבה יותר זורמת.

כיום חובה על כל אזרח לשרת בצה"ל, אבל לעתים אנו שוכחים שזו קודם כל זכות מופלאה, זכות שרק יחידי סגולה מורמים מעם זוכים לה, ועלינו לכמוה אליה בכל לבבנו ובכל מאודנו. עלינו לזכור ולא לשכוח את משפטי המחץ של תרבותנו: טוב למות וליפול בשבי בעד ארצנו. ועלינו להחזיר עטרה ליושנה גם בעניין תשלום המסים, שהרי המעגל תמיד שלם – המס תמיד חוזר לשס.

ואם לא מרצון, אז לפחות בהסכמה. כלומר, גם אם אשתי לא רוצה להיות איתי, היא לפחות מסכימה, וגם זה די הרבה בימינו. בדיוק כמו שמכוננים את החוקה בהסכמה. אף אחד מאיתנו אולי לא ממש ממש רוצה אותה, אבל כולנו מהנהנים בראש כבדרך אגב לאות הסכמה. הנה גם הנשיא לשעבר לא עשה שום דבר שלא מתוך הסכמה. אשתו מסכימה לכל דבר שעשה. בקיצור, אם לא רצון, אם לא אהבה, אם לא תשוקה, לפחות הסכמה. אני בעד הסכמה.

בימים אלו ממש פיתתה ילדה בת עשר בעורמה שמונה ילדים ולא הותירה בידם ברירה אלא לקיים עמה מרצונה. אצלה זה לא היה רק בהסכמה אלא ממש מרצונה. זו הציונות בהתגלמותה. אני בעד לקחת דוגמה מילדות קטנות אלו.

נהגוס

נכון שבצבא לנהג קוראים נהגוס? (הלו, נהגוס!)

יש אם כן ליישם זאת מיידית על כל שאר המקצועות הצבאיים:
טבחוס, לוחמוס, חובשוס, מגיסטוס, קשרוס, פקידוס, מרגלוס, קמבצוס, צלמוס, מפענחוס…


אבל בראש ובראשונה על הקב"ן.

שפעת למען השם

לפני שהגריפה הנוכחית הפכה למגיפה עולמית, ולפני שהטיפול בה הועבר למשרד הביטחון, הייתה שנייה אחת שבה משרד הבריאות היה אחראי למיגורה. שנייה יקרה זו לא בוזבזה על ידי סגן-שר הבריאות (להזכירכם, אדם מן היישוב יכול להיות רק סגן-שר. רק אלוהים או ביבי יכולים להיות שר), והוא ניצל אותה לדבר החשוב מכול: שינוי השם.

לא נזכיר כאן את השם שהעניקו הגויים הטמאים לשפעת המסכנה, רק נאמר שהוא היה שם מאוד מאוד לא מתחשב בשם ובעם שנבחר על ידי השם מכל העמים להיות לעם הסגולי.

אלא שהשם שהציע סגן האלוהים עלול חס ושלום אם ירצה השם להעליב גם הוא את נגיפי המחלה הנגיפית. באמת, מה אתם חושבים שהם, מקסיקני-סומבררו? אולי שהסגן יכנה אותם נגיפי הסומבררו וזהו?

וברצינות, עלינו להתגייס למען השם ולהמציא שם הולם יותר שלא יפגע בשם, בעמו ובנגיפים.

אנא קיראו בעיון את השמות הבאים, והציעו שמות משלכם.
הזוכה יקבל סוף שבוע זוגי במקסיקו בחדר ליחיד עם סלסלת נקניקיות בחדר:

"שפעת אחרת"
"המחלה ההיא"
"שפעת העוף הוורוד"

עכשיו אתם…

ממשלה גדולה

אני מביט באהבה על אינספור הציניקנים המרירים והנרגנים המסתכלים על העולם מן הצד ומקוננים בעין עקומה על גודלה, שלא לומר גדולתה, של הממשלה. באהבה – כי אנו מצווים לאהוב אחד את השני, ככתוב (איפה שלא יהיה).
עיקרו של דבר: אני בעד
מביט בהם ואומר: אני דווקא בעד.

בימים אלו, בתקופה זו של זעזועים ורעידות אדמה, הערך החשוב ביותר שעלינו לשאוף אליו הוא יציבות. וממשלה גדולה פירושה יציבות.

אם יעמדו בחדר הישיבות של הממשלה שרים מעטים מדי, הם עלולים להתנודד, להיכשל בדבר מה, אולי בקולגה, אולי בתולעת שנשרה אי מזה, וליפול אפיים ארצה. אולם כאשר כפי שאכן קורה הם רבים כחול אשר בשמים, אין ולא יהיה להם לאן ליפול. כי אם אין להם על מי להישען, הם יוכלו תמיד להישען איש על רעותו. אין לנו אלא להקפיד בדבר קטן והוא להשאיר את חדר הישיבות קטן ואולי אף להקטינו, כדי שלא יצא שכרנו בהפסדם ובפני שוע נשים מכשול שהרי במה הועילו חכמים בתקנתם? וכשגמרנו לדאוג לדבר פעוט זה עלינו לסגור מיד את הדלת על בריח ולזרוק לים של עזה, כדי שלא יהיה צל של חשש של חוסר יציבות. ואז, כל מה שיישאר לנו לעשות מדי כמה שעות הוא לפזר מלמעלה בורקסים כיד המלך העירום והדמיון כדי שיחדרו לכל החורים והסדקים ויהיו כאותו הטיח (מייצב E-193) ויחזקו וייצבו את הממשל, ויהיו מלאים בורקס כרימון, ויהיו כעדר גריזים ואין בהם שכולה.

הצעה לסדר

להווי ידוע שהאיסור לאכול "חמץ" (מה שזה לא יהיה) בפסח הוא בנפשנו. והיה אם נאכל בטעות פירור בודד – זה יהיה סופנו, נוכל להתחיל למנות את קצנו לאחור. חד וחלק!
פה ושם אנו רואים כי נעשים מאמצים כנים לאטום הרמטית את האפשרות האומללה שייפול פירור "חמץ" בתקופת הפסח ויגיע לא עלינו לצלחתנו. למשל, נמצאנו למדים שאת הפרות שאנו אוכלים מאכילים באוכל כשר לפסח כבר בטרם חג פורים מישמש והגיע.

ואני אומר, זה הכיוון, אבל עדיין סכנה גדולה יש כאן. נניח שבחנוכה אכלה הפרה סופגנייה מקמח לבן ואחד מחלקיקי הסופגנייה נתקע בטעות בתוספתן של החיה, שהרי ידוע שלפרה יש תשע קיבות ושבע נשמות! כלומר, תאונות קורות, ועל הבפנוכו של החיה לא תמיד ניתן לסמוך.

ולכן כל שאני אומר הוא לא לתת לבהמות האלה לאכול חמץ כלל וכלל. מה אכפת להן – שיאכלו רק קמח מצה או קמח תפוחי אדמה או קוקוס כל החיים שלהן. ומה זה אכפת לנו? הרי הן נועדו לשרת אותנו – תשע הקיבות שלהן נועדו בסך הכול להיות צינור לקיבה האחת והנבחרת של האדם, נזר הבריאה. וכך אנו מכסים את עצמנו.

אבל ייאמר יותר מכך: חמץ זה אמנם טעים, אבל אכילת חמץ היא פשע שלא יכופר. להסתדר בלי חמץ בחיים זה קשה, אבל עדיף להיות בצד הבטוח, ולכן מדוע בעצם שלא נוציא את החמץ מחיינו אחת ולתמיד. אגב, זה ישרת גם את חולי הצליאק (!) על עם ישראל לבקש בנועם מן האנושות (שהרי עםישראל מצוי בכל מקום על פני הגלובוס שבו יש בית חבד) שתמכור את כל החמץ שברשותה לאחד החוצנים הכופרים מן הכוכבים השכנים.

אין צורך להתרגש, זה לא יהיה לנצח. אלא אך ורק עד ביאת המשיח. כשהוא יבוא, נוכל לקנות את החמץ בחזרה, ולשלם בריבית קצוצה – אני אומר לכם, החוצנים האלה הם כאלה עכברושים חמדנים. שילכו לגיהינום!