חלמתי שאשתי היא ניר ברקת
אתם יודעים, ניר, ראש העיר של ירושלים, החילוני האחרון שנשאר כדי להוריד שם את השאלטר.
ורק כל הערבים והחרדים המעצבנים האלה מחזיקים בכוח את השאלטר שלא ירד, ולכן ניר חייב לאגף אותם מהצדדים, לחפור מלמטה, לבצע הסחה, והכל כדי שיעזבו לרגע את השאלטר; שירד כבר ונוכל להמשיך הלאה.
נחזור לענייננו.
בחלומי ישבתי בסלון ובהיתי בטלוויזיה. אשתי, נקרא לה נירה ברקתה, נכנסה בסערה הביתה ואמרה לי שהיא החליטה להגשים את עצמה ולהיות קוסמטיקאית.
מסתבר שמאז ומתמיד אשתי חלמה למרוט שפמים, לנקות חטטים, לקחת פינצטה ולהוריד לאנשים אחרים את השערות אחת אחת.
"תחשוב איזה עולם אסתטי יהיה לנו", התלהבה אשתי, "ברגע שננקה את הפרצופים של כל הערבים. הם באמת חיים בתת-תנאים, בלי מודעות מינימלית לרימל למשל, או למסקרה".
ערבים? איך הגענו דווקא לערבים?
מסתבר שאשתי רוצה לחדור לשוק, והיא צריכה להתחיל מאיפה שהוא. ערבים נראים כמו התחלה טובה.
"לאיזה שוק את רוצה לחדור?", התקשיתי לעקוב.
"עזוב פוליטיקה עכשיו", אמרה אשתי, "תחשוב ירוק, תחשוב חברתי, דמיין את הפוטנציאל הכלכלי. ברגע שנצליח במקום אחד, נוכל למרוט את העולם כולו".
"ומה אם הערבים יתנגדו למריטה?", שאלתי בהיסוס.
"ומה אם נחליט להפסיק לשלם מסים? בשביל מה יש לנו מדינה עם מג"בניקים? בשביל מה כבשנו את ירושלים בששת הימים?"
התחלתי להרגיש מבוכה קלה. מכירים את התחושה הזאת, כשאתם יודעים שאתם חולמים, אבל לא באמת בטוחים בזה?
אלא שבניגוד לפעמים הקודמות הצלחתי להתעשת, וחלמתי לרגע שאני שרה נתניהו.
"את יודעת מה?", אמרתי לנירה אשתי, "אני לא מוכנה שתעשי את זה, טיפשה מטופשת, ואני אפילו לא מתכוונת להסביר לך למה.
יש לך זכות גדולה שאת בכלל נמצאת כאן, בסלון של האמא של המדינה.
ולא, אל תעני לי! ראי עצמך כנזופה".
וכדי לחזק את המסר השלכתי על נירה מחבת או משהו.
בשלב הזה הופיעו הפרעות קליטה בחלום, ולא הצלחתי להבין מה קורה בדיוק.
כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי על הספה בסלון, בוהה עם אשתי באח הגדול.
לפתע נשמע צפצוף, כל האורות כבו, ואיתם הטלוויזיה. תמיד בשיא המתח מישהו מוריד את השאלטר איפה שהוא.
כשניסיתי לקום כדי לחפש איזה נר נתקלתי במחבת או משהו, נפלתי ונחבלתי קלות.
אבל אני בסדר, אל תדאגו לי, אם דאגתם.
ומכיוון שכנראה לא דאגתם, אז זה לא משנה בכל מקרה.
אל תיטול טובת המדינה מבין עיניך
נתניהו הוא אדם חזק.
מכאן נובע שהמדינה זקוקה לאנשים חזקים ברגעי משבר. למרות שאנחנו בכלל לא במשבר. ואף פעם לא היינו. כי גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירע רע. ואנשים ברגעי משבר אוהבים מנהיג חזק. ולא רק ברגע משבר.
מכאן נובע שכולם יודעים שעל נתניהו אפשר לסמוך ברגעים הקשים. כי הוא חזק. ולא רק ברגעים קשים. אנשים אוהבים חוזק.
מכאן נובע שאנשים אוהבים את נתניהו. ואם אנשים אוהבים את נתניהו, נתניהו אוהב אותם בחזרה. גם אלוהים אוהב את עמו, גם ברגעי משבר שבהם עמו לא אוהב אותו.
אצל אלוהים האהבה אינה תלויה בדבר. רחמים זה כבר סיפור אחר. מה בכלל הקשר בין אהבה לרחמים? אם כבר אז ההפך! הקשר הוא שעל ילדי בית הספר הוא מרחם פחות, כמו שאת הגויים הוא אוהב פחות.
הוא עדיין אוהב אותם. גם הם ילדיו. אבל הם הילדים האהובים קצת פחות. יצא שהם נולדו אנטישמים, ומכאן נובע פחות אהובים. מותר פה ושם להרוג בהם, רק אם חייבים, כמובן, והם אינם זוכים לתשומת לב. הם לא קיבלו נחלה מובטחת ולא ספר בעל סגולות פלא. אבל נעזוב בצד את הגויים, הם לא מעניינים בכלל, ונעבור לעניין שלשמו נתכנסנו, כי הרי לשם כך נתכנסנו.
הגויים אינם מעניינים כלל, אבל היהודים הם מעניינים בני מעניינים! כאשר נתניהו, אשר רוצה אך ורק בטובת העם, מציע לתת זכות הצבעה לישראל שחטא / או שגה / או נטש / או ירד, כנפולת של נמושות, הוא יודע מה הוא עושה לטובת עמו ישראל.
צריך לחזק את נתניהו, שגם כך הוא חזק מספיק, לתמוך בהצעה הנדיבה הזו, שקשה לסרב לה, ולהמשיך ולדרוש גם זכות הצבעה לכל אחד ואחד מעם ישראל, כלומר לכל יהודי באשר הוא. כי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולא ייתכן שכך תישלל זכותם ההיסטורית של היהודים באשר הם למדינה משלהם.
כאמור, לגויים יש יותר מעשרים מדינות, ולנו רק אחת קטנה, וגם אותה רוצים להשמיד לנו הזדים. זה שחלק מהיהודים במקרה גרים פה זה לא נותן להם בלעדיות על הקושאן של ארץ כנען שנלקחה מגויי כנען, כי עשו הרע בעיני אלוהים, וניתנה במתנה, כחדשה בניילון, לעם ישראל שבא אליה מהגלות כדרכה, ואפילו שלא כדרכה.
הישראלי הממוצע
שמעתי שיש כאלה אומרים שהוא אפילו יותר גרוע מהמטומטמת האמריקאית הזאת. זה לא שהיא כזאת גרועה, בסך הכול היא גזעית לאללה, אבל לא נראה לי שהוא אפילו עוד יותר גרוע ממנה.
לדעתי הוא גזעי אפילו יותר מהאמריקאית. ובכלל, אם בוחנים בעין אלקטרונית רואים שהוא בעצם נורא חמוד. יש בו משהו נורא נעים ולבבי. כל אחד היה רוצה שהילד שלו ילמד עם הבן שלו באותה כיתה. מי לא היה רוצה שבכיתה של הבן שלו ילמד בן של שר, ועוד שר החוץ? זה כבוד עצום. אפשר אפילו לרשום את זה בפייסבוק.
בכלל, יש בזמן האחרון מגמה כזאת להכפיש אישי ציבור. ולמה? רק בגלל שהם אישי ציבור! לא די בכך שהם בחרו להיות באור הזרקורים, צריך גם להציק להם על זה? עד לאן תגיע כפיות הטובה של הישראלי הממוצע? אני ואפסי עוד!
צריך לזרוק את כל הישראלים הממוצעים האלה, כפויי הטובה, מהארץ. להם יש 20 וכמה מדינות שהם יכולים ללכת אליהם. לנו יש רק את ליברמן. ולליברמן יש רק אותנו, ולכן אנחנו נשמור עליו כמו דוברמן, כי אנחנו עם מיוחד ומאוחד. ולא משנה בכלל אם באנו מהתפוצות או מהגלות. כולנו עם אחד, חלק מתגייסים וחלק לא, אבל כולנו עם אחד, חלק פטריוטים וחלק לא, אבל כולנו עם אחד, חלק רוסים וחלק לא, אבל כולנו עם אחד. חוץ מהישראלי הממוצע.
ספרדיאשכנזי
אז היום שהייתי אצל הספר שלי שקוראים לו אפללו שאלתי אותו אם הוא אשכנזי והוא אמר דווקא ספרדי. אמרתי לו סבבה, אבל אחרי שאני גומר אצלך אני הולך לספר אשכנזי, כי לא ייתכן שאני אחזיק רק ספר ספרדי. זה לא מגניב בכלל וזה אחלה דאונר.
ואז הלכתי לברוריה מהקיוסק של הפלאפל והסתבר שהיא אשכנזייה, אבל החריף שהיא שמה בפלאפל הוא ספרדי, אז אמרתי לה ברוריה, אני לא מערבב אשכנזי וספרדי, זה שעטנז. אז תשגיחי בבקשה, כי אחרת אני אביא לך שתי משגיחים – אשכנזי וספרדי – וזה עולה כסף, את יודעת. אלוקים גובה לפי שורה.
מאז ששלחתי אליה את שתי המשגיחים הכול נהיה מגניב לגמרי. הם אומרים לה שאם באים ביחד זה שעטנז, אז היא נותנת להם מנה פלאפל לכל אחד פעם ביום ואז הם שותקים כי הם ממלאים פיהם פלאפל. אבל כשהם מסיימים הם שוב מזהירים אותה לפי החוקים, וככה הם מביאים גם לי ולב"ב מנות פלאפל איש איש ע"פ טעמו, וכך היא משכיחה את זעמנו.
ומה הסתבר לי לפתע? – שאשתי אשכנזייה. אמרתי לה, שונטל צר לי אבל אישה רק אשכנזייה זה לא בריא וזה לא מגניב. אני לוקח גם אחת ספרדייה, כי יש מנהגים שונים, את יודעת, וצריך לחנוך לנערה על פי דרכה וגם שלא כדרכה. אבל אחרי שהבאתי ספרדייה לטינית אורגינל, הסתבר לי שגם המנהגים של הרומנים שונים לגמרי מהאשכנזים, אז לא הייתה לי ברירה והבאתי גם אישה רומנייה, ואישה בולגרייה וצרפתייה ותימנייה וכושית מכל מיני סוגים, כי לא כל הכושיות אותו דבר, זאת טעות רווחת. וגם עיראקית והודית וסינית שתייצר צעצועים לילדים ושתי פיליפיניות, אחת שהמנהגים שלה זה לנקות את הבית והשנייה בתור ביטוח זקנה.
ואני רוצה להגיד לכם שזה מגניב לגמרי הפיצול הזה, וחשבתי לעצמי שאם אנחנו רוצים מדינה מגניבה כדאי לנו לפצל גם את הרב הראשי לרב רומני ופולני ומרוקאי ועיראקי וסעודי ומצרי ואתיופי ופלאש מורה, כי יש הרבה דקויות מגניבות בין כל העדות ואלוקים מדבר אליהן דרך פילטרים רוחניים שונים. כי אלוקים הוא האימא של המגניבים.
ישיבת ממשלה בעקבות האיטי
אישית אני לא מתרגש מהביקורת הזניחה של השמאלנים, חצי מחברי קדימה, הטורקים, מרבית העולם המערבי, העצרת הכללית של האו"ם והנשיא אובמה.
ויחד עם זאת, רציתי לקיים ישיבה מיוחדת, פתוחה לתקשורת, שמטרתה להציג את הישגינו בעקבות רעידת האדמה האיומה בהאיטי. ובכן, שרים נכבדים, דווחו.
שר החוץ, ליברמן:הצלחה מסחררת למשלחת הישראלית לפורט-או-פרנס. שלחנו עשרות מילואימניקים להאיטי, ואיש מהם לא נעצר! שום כתב אישום לא הוגש כנגדם!
סגן שר הבריאות, ליצמן:בעקבות הצלחת בית החולים הישראלי בהאיטי, עשרות פליטי דארפור חסרי ביטוח רפואי הורסים את דירותיהם בתל אביב וממתינים לסיוע.
שר השיכון, אטיאס:אני צופה תנופת בניה אדירה בישראל. רעידת אדמה אחת וכל הדירות של האליטות האשכנזיות ייבנו מחדש כשיכונים לזוגות צעירים באישור המר"ן.
שר הבטחון, ברק:ואני מתכנן לבקר את חיילינו האמיצים בהאיטי:
אצא באישון לילה מבסיס השייטת כשסכין בין שיניי, אגיע לאיי הבהאמאס כנער סיפון על אוניית מסע קוריאנית, ואת שאר הדרך אעשה בשחיה בין כרישים ומדוזות, כשנילי על גבי.
לא עוד מחלקה ראשונה! לא עוד ביקורת ציבורית!
שר החקלאות, שמחון (מוחא כפיים):עכשיו טוב לכם, בתקשורת? אהוד הוא מהעם, הוא משלנו!
הח"כ לשעבר, אופיר פז-פינס:ולי נמאס, נמאס, נמאס, נמאס!
שר התמ"ת, פואד:לא עכשיו, אופירי, אנחנו באמצע.
הגב' הראשונה, שרה נתניהו (לא מצליחה להכיל את עצמה ומתפרצת):
היא שוב לא ניקתה כמו שצריך, הזונה הקטנה!
ראש הממשלה, נתניהו:
יש לי תחושה שהדיון מתחיל להתבדר, ואולי כדאי לעצור כאן.
אה, אני רואה שכבוד שר האוצר, מר שטייניץ, מצביע שם בפינה. אולי יש לך משהו להעיר לסיום על ההשלכות של רעידת האדמה על התקציב, שער הדולר, מצב האבטלה במשק?
שר האוצר, שטייניץ:
שמתם לב שהאיטי הוא אי, ונחמד להגיד האי האיטי?
אפשר גם להגיד בקיצור האיT, או הET
ראש הממשלה, נתניהו:
שוב החכמנו, תודה לך יובל, ותמשיך להצליח.
גבירותיי ורבותיי, בדקות האחרונות הראינו את ההישגים האדירים של מדינת ישראל הקטנטנה. פניהם של הספקנים הולבנו ברבים.
הייתי רוצה, איפוא, לחתום את הישיבה בהחלטת ממשלה היסטורית, החלטה שתביא לקונצנזוס בעם. אלא שאין לי רעיון…
שרת התרבות, ליבנת:
אם יורשה לי להציע משהו – אולי נבקש מהציבור שינחה אותנו.
אני רוצה לנצל במה זאת, ולפנות אליכם, העם:
סייסמסו אלינו את מה שגורם לכם לרעוד, סייסמסו את מה שהורס אתכם, סייסמסו בעלות של שקל אחד בלבד, ותוכלו להחליט מי יצא מהטראח הגדול….
[הישיבה ננעלת ברעש גדול, רוח וצלצולים. "זה לא אני", "לא אני", נשמעים קולות ברקע].
ספר החוקים של פלמוני
1. מי שמעיר את פלמוני יקבל קנס של 1000 שקלים. אם מעיר אותו בשביל ללכת לבית ספר מקבל קנס של 2000 שקלים. אם בשביל להכין שיעורים – קנס גם כן של 2000 שקלים. אם בשביל לאכול ארוחת ערב – קנס מוקטן של 200 שקלים בלבד.
2. אף אחד לא יתנשא על פלמוני, כי גם ככה יש לפלמוני מספיק רגשי נחיתות.
3. התוקף את פלמוני – דמו בראשו.
4. אסור לגלוש באינטרנט, גם לא בחדרי חדרים. אסור לדבר דברי להג, אלא רק דברי תורה. העונש: 200 מלקות.
5. אף אחד לא ישב בחוסר מעש. תמיד יש כלים, ניקיון, שמירה על הילדים, שמירה על הגבולות, פתיחת צירים, גידולים חקלאיים, שיווק ומכירות, תכנות, ניהול לקוחות, תעשייה כבדה, שמירה על הסדר, אבק, פנלים וכו'. מי שיימצא מתבטל, יקבל קנס 2000 שקלים.
6. בשום מקרה לא לתחקר את פלמוני או לשאול אותו מה הוא עושה, או להגיד לו שזה לא הזמן לשחק במחשב, או שזה לא בריא לעשן או שסמים זה דבר מסוכן. שאף אחד לא יחשוב אפילו להעיר לפלמוני על מה שפלמוני עושה עם החיים שלו. זה לא מעניין את הספתא המזדיינת שלכם איזה בחורות פלמוני דופק, איזה מוזיקה פלמוני שומע בפול ווליום באוטו וכדומה. זה הכל מקנאה, יא זבלים.
7. רק פלמוני ופלמוני בלבד מחליט תורו של מי למצוץ לו. והכפרה שתורו למצוץ לפלמוני, עליו /או עליה לבוא ולמצוץ עם כל הלב והנשמה, עד שפלמוני משחרר אותם מאחיזת המציצה.
8. אם מישהו נכנס לדבריו של פלמוני באמצע, פלמוני דופק לו רסייה לביצים.
9. אם פלמוני אומר למישהו לעשות משהו והוא לא עושה, חבל למישהו על הזמן. מה שפלמוני אומר – עושים. בלי חוכמות.
10. כשיש גבר בוגר בבית (חוץ מאשר כשמדובר בפלמוני הגבר), כל הנשים צריכות לשהות בחדרי המגורים וללבוש בגדים ארוכים, כולל כיסוי עיניים, כדי שלגברים הסוטים המניאקים לא יעברו מחשבות זימה בראש המטונף שלהם. גבר בוגר מוגדר כזכר מעל גיל שנה.
11. פלמוני יכול להתיישב איפה שהוא רוצה ברחבי הבית או בשטחים. אף גוי נחות לא יגיד לפלמוני הנבחר איפה להתיישב. למה מה קרה?
12. אם מישהו צופר לפלמוני על כך שפלמוני חותך אותו על קו לבן, פלמוני יוצא מהאוטו ונותן למישהו את העונש הקבוע בספר החוקים: שני פנסים בכבד.
13. פלמוני הוא אדם קדוש ולכן כל אחד חייב לבוא ולקבל מפלמוני ברכה תמורת 5000 שקלים. מי שלא בא העונש הוא קנס 5000 שקלים + קללה.
14. כמו כן חובה על כל אחד לבוא לארמון של פלמוני ולהשתטח על קברו של הסבא הקדוש של פלמוני זכר קדוש לברכה. מי שלא מגיע, העונש הוא להשתטח על הקבר של עצמו.
15. כל חבר כנסת או שר בממשלה שלא יעביר כספים למוסדות החינוך והפיננסים של פלמוני, לא יזכה לשבת על כיסאו, אלא יקבלו בראש.
16. כל החותם על ספר חוקי הבית של פלמוני עושה זאת מרצונו החופשי, שאם לא פלמוני יזמבר לו את האימ-אימ-אימא.
סלח לי, אבי, כי חטאתי
כידוע, סגן שר החוץ דני איילון שלח מכתב התנצלות לראש ממשלת טורקיה, ארדואן. כתבנו הצליח לשים את ידו על הטיוטות שהכין מר איילון – פרסום ראשון ובלעדי לקוראי הוועדה המסדרת:
טיוטה ראשונה
סלח לי, אבא ארדואן, כי חטאתי.
הקשבתי לאיווט, הקשבתי לביבי, ולרגע האמנתי להם, לרגע חשבתי שאנחנו באמת כל כך חזקים. חשבתי שזה לא שתן בראש שלי, שככה זה באמת. נדמה היה לי שהטורקים הם סוג של פלסטינים.
סלח לי אבא ארדואן, ואל תדפוק אותי בתחת, כמו שאתם הטורקים נוהגים לעשות. אופס, פליטת פה – בשום אופן לא ניסיון להשפלה.
טיוטה שניה
שמע, ארדואנצ'יק, זאת היתה טעות בכסא. מצפייה בטלוויזיה היה נדמה לי שאתם הטורקים גבוהים יותר, או לפחות מרופדים יותר שם למטה.
סליחה, סליחה, אל תבין אותי לא נכון, אני חסיד נלהב של התרבות הטורקית: רחת לוקום, מגבות וברזים, רצח ארמנים, הכל כלול. אתם בסדר אתם, רק למה אתם מתחפשים למוסלמים?
אל תעלב, אבאל'ה, לזה אתה קורא השפלה? לא הגזמנו קצת, חביבי? השפלה מתחילה אצלנו בהפצצה משולבת של חיל האוויר וחיל הים. מה שלום איסטנבול, הכל בסדר?
תראה, אדוני, אני בסך הכל יהודי ציוני ישראלי גאה. אני סגן שר, אני לא תולעת. אני לא יכול להתנצל. אני חייב להתעשת, לעבוד לפי הנוהל, להשיב את הכבוד הלאומי.
טיוטה שלישית
אבא ארדואן היקר,
בהתאם להבנות שהושגו בדרג המיניסטריאלי, הריני מבקש ממך ס'.
כמו כן, כמי שלמד לעומק את התרבות הטורקית היפה, הנני מצרף בקשיש בגובה משכורת חודשית של פקיד ציבור בישראל. ואם זה לא מספק אותך, אני יכול לשגר אליכם משלחת מיוחדת של זק"א בלבוש מסורתי, לעינוג נפשך העצבנית, ולתפארת מדינת ישראל!
בכבוד רב,
ד. איילון, סגן שר הליברמן
האם אנחנו...
מדינת כל אזרחיה?
מדינת כל נאמניה?
מדינת כל נמעניה?
מדינת כל גזעניה?
מדינת כל שונאיה?
מדינת כל מיעוטיה?
מדינת כל ערבייה?
מדינת כל עבדיה? עובדיה?
עובדיה?
מדינת כל שב"חיה?
מדינת כל מועליה?
מדינת כל מהרסיה ומחריביה?
מדינת כל מהלליה ומקלסיה?
מדינת כל רגביה?
מדינת כל אנשיה?
מדינת כל אנסיה?
אם כל חטאיה?
מדינת כל אברכיה?
מדינת כל עמודיה (שבעה)?
מדינת כל צמרותיה?
מדינת כל אורותיה?
מדינת כל אריתריאה?
מדינת כל ספסריה?
מדינת כל סרסוריה?
בוגדיה? מורדיה? כבדיה וחשדיה?
מדינת כל תפוצותיה?
מדינת כל שתיקותיה?
בקיצור מי אנחנו?
אזרחיה ונאמניה ונמעניה ובלעדיה
אנה אנו באים
שתיכנס לנו כבר עמוק
ותצא לנו מכל החורים
נשיר לה שירים
נספסר לה ספסורים
ניכנס גם אנחנו לרשימת העצירים
ולא נצא משם בלי הבטחה כתובה
שתהיה פה קצת פחות מדינה
וקצת יותר אנשים
כל אנשי מדינתם
ברכות השנה החדשה
אל תאמרו אב מתעלל – אמרו בְּרוך חבטות
אל תגידו מושחת – אמרו בְּרוך מעילות
אל תגידו בגת – אמרו בנות פלשתים ברוכות איברים
אל תגידו טיפש – אמרו ברוך אין דאגות
אל תגידו בריון – אמרו ברוך מרכז המפלגות
אל תאמרו שנה שחונה – אמרו ברוכת יובש
אל תגידו תפוח רקוב – אמרו ברוך עובש
אל תגידו חולה – אמרו ברוך חיידקים
ברוך כאבים; ברוך עוויתות; ברוך גידולים
אל תקראו לשר נבלה – אמרו ברוך פיגולים
אל תאמרו תאונה – אמרו מקרה ברוך נפגעים
אל תגידו פיגוע – אמרו אירוע ברוך הרוגים
אל תאמרו מלחמה – אמרו מאורע ברוך סיוטים
אל תגידו שואה – אמרו עידן ברוך נספים
אל תגידו שומן מן החי – אמרו ברכת המזון
אל תגידו מת – אמרו ברוך דיין האמת
כי כל הניתן לנו – בברכה ניתן
חיינו ברוכי האכזבות התברכו בעצב
תלדי בנים וברכת אל מלא רחמים
עלינו לומר תודה בצניעות ובהכנע-לכת
כי הכול לטובה והכול מתת מבורכת
סוכריות על הידיים
אז אני בעד לתת פתחון פה למחבלות עם ממתקים על הידיים, או לפחות לבעלים עם הבקלאווה על הידיים. זה מאוד הומאני. אז יש את היפי נפש שמתלוננים על זה שבמקרה הבחורה הנחמדה הזאת רצחה מישהו רק בגלל שהוא ישראלי. אז מה קרה? היא לא בן אדם? לא מגיע גם לה להתבטא? או לפחות לבעלה האוהב?
הרי לבעלה של יגאל עמיר, שרצח אף הוא מישהו בשוגג, גם נתנו את כל הזכויות, כולל זכות העיבור וההתרבות. עלינו לזכור כי ישראל היא מדינה דמוקרטית, וככזו היא צריכה להיות פתוחה בפני כל אחד, גם אם הוא במקרה מעוניין לחסל אותה.
נכון, אנחנו כבר עושים את זה, אבל לא מספיק. הייתי רוצה לראות בטלוויזיה יותר נאומים וראיונות עם אנשים דוגמת אחמדינז'אד, שאף אחד דרך אגב לא באמת יודע איך קוראים לו, כולל הבעל שלו, שבוודאי יש לו חבל תלייה על הידיים, או נסראללה מהחיזבאללה ועוד אנשים מהסגנון הזה של ארצישראל היפה. חשוב להקשיב לאנשים האלה, כי אל"ף הם אנשים אינטליגנטים שיודעים לדבר וזה חשוב, כי היום זה לא חשוב מה אתה מדבר, העיקר שאתה מדבר. ובי"ת הם מאוד רוצים שהציבור בישראל יקשיב למה שהם אומרים. ואם זה חשוב להם, אנחנו חייבים לאפשר להם את זה, כי אנחנו לא נבלות כמוהם, אנחנו דמוקרטיה, ובדמוקרטיה צריך לתת צ'אנס לכולם: לרוצחים, למחבלים, למושחתים, לאנסים, לבריונים, לעורכי דין ולכל מי שמעוניין לזרוע פאניקה ובלבול. בקיצור לכו-לם. כי אנחנו דמוקרטים, אנחנו ליבראלים, אנחנו סבבה.
ואם במקרה יש מישהו מכל אלה שצריך יחצן או עורך דין, שהיום זה כבר אותו מקצוע, אז שיפנה אלי. יש לי קשרים.
והרי החדשות
למשל, בתור בן אדם עובד אני אומר את זה, הנה לכם מה שקרה לחברי הקואליציה שהצביעו נגד הממשלה – הם נענשו!
ומה העונש? (ואני מודה, העונש הפעם קצת חרג מפרופורציות אבל עדיין, כמו שאומרים, אסור לפחד כלל) במשך ארבעה שבועות אסור לחברי הכנסת הנענשים לנאום, להגיש הצעות חוק והצעות לסדר! פשוט אסור!
ומה יעשו חברי הכנסת? כלום.
וזה בדיוק העלה לי רעיון.
הרי גם אני לפעמים מרגיש צורך לא לעשות כלום. מי לא?
אז בעצם… (הנה הראש שלי מתחיל לעבוד כמו שצריך) למה שאני לא אעשה מה שאומרים לי לעשות ואז בתור עונש יגידו לי לא לעבוד! למה שאני לא אעבוד על חשבון ימי החופש שלי אם אני יכול לא לעבוד על חשבון העבודה?
אני אומר לכם, מאז שזה קפץ לי למחשבות אני מרגיש כאילו נורה קטנה נדלקה לי מעל הראש.
וזה לא נגמר שם.
אפשר לקחת את זה לדברים אחרים. הרי עיקרון זה עיקרון. נניח ואני רוצה לראות כדורגל עם חברים ואשתי רוצה שאבוא לעזור לה בניקיונות – כל מה שאני צריך לעשות זה להגיד לה שאני לא סובל את אימא שלה ומיד יגיע העונש – מהיום, חודש אתה רואה כדורגל עם חברים!
אני אומר לכם. לפעמים אני אפילו מפתיע את עצמי. מכל מלמדי השכלתי. בחיי.
רוח הקודש
על כך שהמציא מיני מזונות שישביעו את הילדים הרעבים בגטאות. אין שום ספקות באשר לכוחו היצירתי, לדמיונו המופלא וליכולת האלתור שלו. שום בן אנוש, ויהא זה האמן הדגול ביותר, לא ישווה לו מבחינות אלו. ואחרות כמובן.
עלינו אם כן להודות לרומם ולשבח ולקלס ולברך אותו מקרב לב על כל הדברים הטובים שהוא ממטיר עלינו. אבל כושר ההמצאה שלו לא מסתיים רק בדברים טובים ומועילים. לעתים אנו מוצאים את אלוהים האהוב שלנו ממציא דברים שדומה שהם נעשים אך ורק לשם היצירה עצמה, ואינם נועדים למטרה כלשהי, ופה אנו כבר פוגשים אצלו נפש של אמן אמיתי היוצר ממעמקי לבו.
אפשר להתבשם בדוגמה לכך בהכירנו את ריח הנפיחות וההפרשות שברא בטובו ביד הדמיון הטובה עליו. אולי בזאת ניתן לראות את שיא הפעולה האמנותית של הבריאה.
כאן אני יכול לשמוע מלמולים קלים אשר באים המלינים על כך שאני עוסק כאן בעסקי פלוצים ו"פיפי-קאקי" קטנוניים ולא ראויים. ואני מקבל עלי את הביקורת, אבל גם מזכיר שלא אני בראתי את העסקים הללו, אלא ישות יצירתית ממני לאין שיעור.
את שטייניץ אני מכיר לא מהיום
הבנאדם היה חרמן כמו לוטרה ביום אביב והיה לו זמן כי באותם ימים רק התחילו להמציא את המכוניות וכמה תאונות כבר יש אם יש לך ארבע כאלה בכל אירופה וכל אחת לא עוברת את העשרים קמ"ש?
אז השופט הזה היה מסתובב הרבה עם חברים של חברים ויום אחד הגיע גם למשפחת שטייניץ וקרה מה שקרה ומאז הוא כועס על שופטים.
למה אני מספר את זה? כי לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את הסיפור מאחורי המילים ואז בא הסיפור ומפתיע אותנו כמו ארז אפרתי בחניון.
בגלל זה אני מציע לכולנו לגלות איפוק ולא לכעוס על בנאדם כזה או אחר אם הוא אומר משהו ממעמקי ליבו. אנחנו אף פעם לא יודעים מה מסתתר מאחורי אותן מילים ואז, כשאנחנו מבינים, אנחנו כועסים על עצמנו שלא היינו רגישים מספיק.
כמו במקרה של שטייניץ.
יש כאלה שכועסים עליו כי חושבים שהוא עושה מניפולציה. יש כאלה שחושבים שיש לו אג'נדה כזאת או אחרת. אבל תחשבו על זה רגע. מה יקרה לכעס שלכם אם תגלו בסופו של דבר שהוא סתם אידיוט? אני לא אומר שהוא כזה. אני גם לא אומר שהוא לא כזה. אבל נניח שהוא אידיוט. הרי אתם לא מצפים מאידיוט שידבר דברי חוכמה. הרי זה נוגד את ההגדרה של להיות אידיוט. ואתם אנשים עם ראש על הכתפיים.
עכשיו לכו תקראו חדשות ותגידו לי אם אני לא צודק
הירשם ל-
רשומות (Atom)