בקשה דחופה בנוגע לאינטרנט

כמו כולם, גם אני מעביר את זמני בנעימים תוך בהיה באינטרנט.
"אני מוריד עבורך את הקובץ," מודיע לי הדפדפן שלי, "אוטוטו הוא יורד, לא להתעצבן, אתה רואה את הפס הירוק שמסמן את ההתקדמות בהורדה?"

אז זהו, שהפס הירוק לא מתקדם, והקובץ לא יורד. ומכיוון שהגיעו מים עד נפש, כפי שקורה כמה פעמים בכל יום, החלטתי להפנות קריאה נרגשת למי שתכנן את האינטרנט (אל גור?): יקירי, עשית עבודה גרועה.

ואני יכול להסביר. כשתכננו את האינטרנט חשבו בוודאי על תעבורה מטורפת: מיליארדי אנשים שיחליפו ביניהם קבצים 24 שעות בכל יממה. "נהיה חייבים להגביה את האינטרנט כמה שיותר, כדי שיהיה מקום לכולם," חשבו האל-גורים, "נבנה את האינטרנט כמו בלון צפלין עצום שתחת צילו תחסה האנושות כולה, תראה פורנו ותצ'וטט."
טעות! זה לא עובד!
תנמיכו את האינטרנט, חברים (וכאן אני ממשיך בקריאה הנרגשת), עוד לא מאוחר לתקן את המצב. הקבצים לא מצליחים לרדת מהאינטרנט למחשב שלי, הם מתנפצים לרסיסים בדרך. תנמיכו את האינטרנט כמו שדני איילון מנמיך שגרירים טורקים, תנמיכו כמו שקשת עושה לטלוויזיה. העם רוצה אינטרנט בגובה העיניים. העם רוצה לשבת ליד המחשב שלו, להקליק בקשה לקבלת הדיסק החדש של קובי פרץ (בקרוב בחנויות), ולקבל אותו בתוך שניה עם פתק החלפה. בלי להוריד, בלי לחכות.

ואפרופו, חשבתי להציע פתרון דומה למדינת ישראל. אולי אם ננמיך את עצמנו קצת, נוכל להגדיל משמעותית את כמות העולים החדשים – הם פשוט יחליקו אלינו ללא מאמץ. אבל תעזבו, זה פחות דחוף. אם צריך לבחור במה להתחיל, עדיף האינטרנט. תודה.

אנשים כפותים

לאחרונה מתפרסמות עוד ועוד תמונות של אנשים כפותים. גם אנחנו רוצים לכפות ולהצטלם.
ולכן הכנו את מצעד חמשת תצלומי הכפותים שיתפרסמו בתקשורת בשבוע הבא. תזכרו איפה שמעתם עליהם בפעם הראשונה.

5. אלופי המטכ"ל כפותים ולידם אהוד ברק מסמן וי.
……..כיתוב: תאורית הקשר? על מה אתם מדברים?

4. עשר פקידות שעיניהן מכוסות בפלנלית, לידן משה קצב בחיוך מאשים.
……..כיתוב: אף אחת לא ראתה כלום, סתם שופכים את דמי.

3. קבוצת ילדים שעל רגליהם שלשלאות פלדה, אלי ישי מלטף את זקנו.
……..כיתוב: תגידו שאלי שלח אתכם.

2. נתניהו ואבו מאזן קשורים גב אל גב.
……..כיתוב: שיחות פנים אל פנים? תשתחרר אתה קודם ותשחרר אותי.

1. מיכל אמדורסקי לבושה בביקיני קשור היטב, מה זה קשור – חגורת צניעות היא חוטיני לידה.
……..כיתוב: שנית מצדה לא תיפול.

0. בום.

עוד יום של חול בחדשות ערוץ 2

ערב טוב, יונית.

בידי מסמך שבו מפרטת שרה נתניהו מה תעשה לאלי ישי, אם לא יסכים לבקשתה להשאיר כאן את כל ילדי העובדים הזרים. אני לא אחשוף את תוכן המסמך כדי לא לשרוף מקור, בואי רק נאמר שנעים זה לא יהיה.

כמו כן, יונית, בידי מסמך נוסף שלא אוכל לחשוף ובו רשימת הזוכים ב"כוכב נולד" עד שנת 2015, כולל הצבעות השופטים. מהימנות המסמך ודאית, ועשיתי את כל הבדיקות המתבקשות. אוכל רק לומר שהמתח יהיה בשיאו, ושנתקשה להפרד ממי שהלך איתנו כברת דרך ארוכה כל כך.

ובאותו עניין, יונית, בידי מסמך שחתום על ידי שר בכיר בממשלה, ובו הוא מתכנן לרצוח שר אחר, בכיר יותר. זהותם של השרים אינה סוד. אני מוכן לפרסמם, אבל איני עושה זאת מחוסר עניין לציבור. זכרו: אני לא אומר את זה, המקור הוא שדיבר. אני רק מביא דברים בשם אומרם.
עד כאן להערב.

החיים קשים החיים יפים

החיים קשים החיים קשים
תנו לנו מושיע עכשיו ביד
החיים יפים החיים יפים
כל דבר קורה לטובה בלבד
החיים יפים החיים מבעסים
קצת קשה מאמינים בניסים
ילדים חיים ילדים מתים
אלוהים לוקח רק את הטובים
ומי נשאר ומי נשאר
רק החיים החיים טובים
שום דבר לא קורה סתם
בית נשרף לב נאטם
הכול הכול בתזמון מושלם
הכול מתוכנן הכול מתוקתק
קדוש מעונה סרק סרק
התכנון גאוני התכנון תבוני
אנחנו לא נבין אנחנו קטנים
לא יכולים לתפוס דבר
אנחנו רק העם הנבחר
ומי נשאר ומי נשאר
כל הזבל והבררה
הצרעת הכולירה החררה
כל הנחותים חוטבי עצים
שואבי דם עבדים נרצעים
אין מקריות לכול סיבה
התצרף יתחבר בעולם הבא
שבעים בתולות בנווה מדבר
יושבות בנחת במעיין הקר
מחברות את הפאזל שהתפוצץ
שיהיה להן מה למצוץ בגאווה
הכול לטובה הכול לטובה

האדמו"ר ושברו

לאחרונה התבשרנו על אדמו"ר חדש שמנחה את פעולותיה של ממשלת ישראל.
למגרש של הרב עובדיה, הרבי מלובביץ' (שיזכה לימים טובים וארוכים), מר נ-נח-נחמ-נחמן ויתר מלומדינו הצטרף כוכב חדש – הרבי מיעוטו.

ניקח לדוגמא את עניין המשט לעזה. אמנם ממשלת ישראל פעלה ללא דופי, והעולם כולו נגדנו. ויחד עם זאת, אנחנו מוכנים להשתתף בכל תרי"ג הוועדות הבינלאומיות שיקומו לגיבוש הזובור ההולם לישראל. וגם אם חשבנו לפני המשט שהסגר על עזה מוצדק, אנחנו מוכנים עכשיו להסיר את רובו.

איך אפשר להצדיק את השינוי החד במדיניות הממשלה? קל מאוד. זה הרבי מיעוטו. הוא אמר את דברו, ואנחנו קטונו מלהמרות את פיו. אילו רק היו נותנים לנו, היינו ממשיכים לחנוק את עזה, היינו משפילים את הטורקים עד עפר, היינו משחררים את גלעד שליט, היינו עושים שלום עם כל שכנינו וגם כובשים את הפרת והחידקל, היינו מזמברים את האיראנים ומנצחים במונדיאל. אבל הרבי מיעוטו פסק אחרת.

ומה בנוגע לגירוש שליש מילדי העובדים הזרים?
כאן יגלגלו אלינו אבישי ברוורמן ובוז'י הרצוג עיניים תמימות. הם, שהצהירו בכל פינה על תמיכתם במאבק העובדים הזרים, וברגע המכריע לא התנגדו לגירוש. אבל זה הרבי, יתמהו השניים על שאלתנו, הרבי מיעוטו, אילו רק היתה לנו יכולת לחשוב במו מוחינו…
אולי תשאלו בנוגע לפטור מגיוס לאברכי הישיבה? הרבי מיעוטו, חברים, כפה עלינו הר כגיגית.

רגע, חשבתי לעצמי, אולי עליתי כאן על משהו.
חזרתי הביתה, זרקתי את נעליי המלוכלכות במרכז הסלון, הנחתי את רגליי המזיעות על ערימת הכביסה הנקייה ואכלתי עוגת פירורים בלי צלחת על הספה החדשה.
אחחחח, החיים הטובים.
בני הקט הפנה לרגע (רק לרגע) את מבטו מן הטלוויזיה וניסה להציל אותי: "כשאמא תחזור היא תכעס," הוא אמר.
"זה הרבי מיעוטו," גיחכתי אליו, הוא עוד קטן ולא מבין הכל, "היה יכול להיות הרבה יותר גרוע".
"עוד מעט באמת יהיה יותר גרוע," כך בני, "היית צריך ללכת עם אמא להופעת הבלט של בתך הקטנה [השם שמור במערכת]. ההופעה התחילה בארבע. עכשיו ארבע וחצי."

ואכן איחרתי. לא יפה מצדי. כמה ילדים יש כבר לאדם, וכמה הופעות סיום יש להם (אוהו…). אך תקרית פעוטה שכזאת לא תערער את אמונתי ברבי מיעוטו.

אם תדקרנו

התנך הקדוש, ספר הספרים – שבזכותו אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים והוא המקנה לנו את הזכות להיות מי שאנחנו – כותב על הגויים ש"בשר חמורים בשרם וזירמת פרים זירמתם (או אולי סוסים)". ומחרה מחזיק הרמב"ם שטוען כי האישה נהנית יותר אצל הערל שאינו נימול ולמעשה לא יכולה לנתק עצמה מהמכשירים, שכה גדולה תאוותה ממנו ("הנבעלת מן הערל קשה לפרוש").

אז אתם רוצים לומר לי שאין מצווה להרוג אדם שכזה? ולו מתוך קנאה? שהרי ידוע כי עזה כמוות מצווה! אולם יש מיד לסייג את הדברים ולומר כי לא תמיד יש היתר להורגו ולכן מדי פעם יוצאים ספרים שמסבירים לנו בלשון בני אנוש מתי ובאילו נסיבות הדבר מותר לנו.
מתוך עיון מעמיק בדברים החלנו לתהות שמא הריגת הגויים – כפי שעשה דוד המלך לפלשתים בני העורלה או כפי שעשה אליהו לנביאי הבעל בני הבליעל – יש בה כדי להכאיב להם, שאז נימצֶא מכאיבים ליצירי כפיו של הקדוש ברוך כלשהו ואנו עלולים להסתבך איתו, שנאמר "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".

וזה היופי של התורה על רגל אחת ושל כתבי הקודש כולם, שהיא שלמה ומושלמת וסוגרת את כל המעגלים, ועל כן נסגור מעגל במה שהתחלנו, שהרי למדנו ש"בשר חמורים בשרם", ולכן אין להם יכולת לחוש כאב. כמו הצמחים ובעלי החיים שאנו אוכלים, כך גם הגויים, שנוצרו למטרה מסוימת מאת הקדוש ברוך כלשהו, ומטרה זו היא הריגה, ולשמה הם יפים, ולכן נוצרו כך שלא יכאב להם, כדי להמעיט סבל בעולמו המופלא של הקדוש ברוך.

אלא שבשעה שתבואו להרוג מי מהם תוכלו לראות בנקל אותות של סבל על פניו, כפי שמצינו אצל יש"ו יימח שמו וזכרו, שלא רצה אגב כמסתבר לפתע כלל וכלל להקים דת חדשה. אולם אותות הסבל הללו נועדו להטעות את חלשי האמונה שבקרבנו ולנסותם, והם נשתלו על פני הגויים כפי שמאובני הדינוזאורים נשתלו בקרקע הארץ, וזאת כדי להעמידנו בניסיון, שבו אנו עומדים בכבוד הראוי לנו.
והיה אם יבוא מישהו לומר שהם בכל זאת סובלים, אל תקשיבו לו ואל תאזינו לו ואל תשמעו לדבריו כי הרוג תהרגוהו, ליתר ביטחון, שכן הוא מנסה כמעט בטוח להעבירכם על דתכם שהיא גם דעתכם. וידכם תהיה בו בראשונה.

עשרת ימי תשובה

באמת חרפה גדולה איך שהעם שלנו מתנהג לפעמים.
הנה לפני כמה שבועות יצחק תשובה היזם והטייקון בכבודו ובעצמו
הכריז שיש לנו סיבה לשמוח ולנפח חזק חזק את החזה,
כי הוא ולא אחר, מצא סוף סוף לבד גז טבעי בלב ים.
ולכן זה יום חג גדול לכולנו ולכל עם ישראל.
ואותו תשובה עצמו, לא היסס ולא שלח איזה דובר עלוב וחמקמק במקומו
אלא התייצב בקול נרגש לפני המצלמות לספר לכל העם איזה מזל גדול נפל בחלקנו.

והנה עוד לא חלף אפילו חודש או חודשיים, וכבר העם המופקר הזה
ישר מרים את הראש ורוצה לחטט לו בצלחת, לנגוס לו בעוגה, לבלוע אותה עם הדובדבן
ולהשאיר אותה שלמה, כאילו שזה הדבר הכי טבעי בעולם למצוא פתאום גז בלב ים.

לכן לא פלא שדוברים מטעם הטייקון הזדרזו הבוקר והודיעו שאם התמלוגים למדינה יעלו, הם ייקרו את הגז. ואפילו גייסו לצורך זה חברת קונגרס מאמריקה שהתנדבה מצידה ללמד את העם הנבער
איך עושים עסקים באמריקה.

ולכן אני חושב שהעם בכבודו ובעצמו צריך עכשיו להתפלש בעפר ולהכות על חטא
ולהכריז לאלתר שיוקדמו כבר עכשיו עשרת ימי התשובה. לא בטוח שכתוצאה מההתפלשות
הזאת בעפר יצא לנו עוד נפט או גז, אבל חשוב שידע כל העולם כמה חטאנו לפניך תשובה. ולכן את התלושים שאנחנו הולכים לקבל לקראת החג אנחנו מוסרים לך כבר עכשיו, ומבקשים שתשלח אותם ישר
לחברת הקונגרס מאמריקה, שתוכל לקנות לעצמה איזה שפתון או מייבש שיער במבצע.

ואנחנו –
אנחנו נתפלל בכל מאודנו שלעת נעילת שער הדולר, ייפתח לנו אולי איזה שער קטן בלאס וגאס.
ושנהיה ראויים לאיש יקר שעוזר לנו כל יום להפוך ממוצק לגז ממש כמו באמריקה.

אנחנו מגש האספרסו

לא הרבה שמו לב
החום אולי טשטש אותנו קצת
אולי האכזבה מברזיל או מארגנטינה.
אבל נפל דבר בישראל
האדמה רעדה
בפינת הרחובות פנקס ודרך נמיר בתל אביב

כמעט בלי שהרגשנו
גברת נילי פריאל
רעייתו החוקית והרשמית של שר הביטחון
ירדה להפגין עם הצועדים למען גלעד שליט
ואפילו אמרה קבל עם ועדה שיש בכך משום אמירה!


ימים רבים קדמו למסעה של גברת פריאל
מהקומה העשרים עד לכניסה של המגדל
תכנונים מדוקדקים נדרשו ומחשבות והתלבטויות והרהורים אין קץ
גם המסע עצמו היה מסובך במיוחד.
כמעט כמו לפרק שעון בעיניים קשורות
או לשים על עצמך פאה בלונדינית בחום הכי גדול.
הקטע הבלתי נגמר בין הכניסה למעלית היה מסובך במיוחד
הזמן כמעט עמד מלכת. כמו בשיר של אבידן ממסעו במסדרון הוא טרם שב.
אבל היא ידעה שאסור לוותר
ואסור להישבר
לא היא. לא עכשיו. לא לפני המעלית. לא לפני כולם.
כי היא סמל
לכן היא אספה כוחות אחרונים
הדפה את הדלת הכבדה ביציאה מהבית
נפרדה לכמה דקות מהנופים המרהיבים של העיר
ויצאה מהלובי הממוזג היישר לתוך זרועות התופת של חום יולי אוגוסט
"אני איתכם", היא עוד הספיקה לומר בכוחות אחרונים
ואחר כך קראה למלצר בקפה הסמוך
ולחשה לו:

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס קפה בלי הרבה חלב, האחד, אין שני…

אני משתוקק לפגוש את משפחת שליט

בחנו את עצמכם: האם תוכלו להבין מהכותרת מה קרה באמת?

"שלושה נערים נפגעו משאיפת גז"
1. מג"ב ירה על צעירים ערבים שהתפרעו בסילוואן
2. ילדי כיתה ז' בילו עוד ערב על גג בית הספר, בשאיפה מהמזגן

"ישראל מקלה את הסגר על עזה"
1. דובר צה"ל: בעקבות המשט הטורקי ערכו בכירי מערכת הבטחון דיון מקיף, ובסופו הוחלט שהאינטרס הבטחוני מחייב הקלה של הסגר בדיוק בנקודה זאת בזמן, בלי שום קשר למשט.
2. דובר צה"ל: מדובר במבצע חדש, "המקל והסגר", שבמהלכו נאלף את העזתים להיות אוהבי יהודים ומנשקי מזוזות.


"נתניהו: אני משתוקק לפגוש את משפחת שליט כשתגיע לירושלים"

1. נתניהו: מעניין לשמוע מה בפיה של המשפחה שכולם מדברים עליה כל הזמן.
2. נתניהו: בוודאי הם יהיו רעבים, בכל זאת הדרך ארוכה. שרה שלי תכין להם פיצה, אבנר או אבנר 2 יצטטו להם פסוקי תהילים ויגלו מי אמר למי, אני אייצג את יוצאי הסיירת, האחים של והבלתי נכנעים לטרור, אבל חברים, באמת, אל תערבו את המשפחה, עזבו את אשתי וילדיי, עזבו את משפחת שליט, תנו לנו לחיות את חיינו הפרטיים.

הוועדה חושפת

בש"ס אין אף חברת כנסת ממוצא ספרדי! גזענים!
במונדיאל אין אף שחקנית ממוצא יהודי! אנטישמים!

בטורקיה אין אף פעיל שלום, שאם יקלע לסערה בלב ים לא יתחנן שמישהו ישתלט לו על הספינה! צבועים!
בעזה אין אף ילד שרעב לכוסברה! נהנתנים!
בעמנואל אין אף ילדה אשכנזיה עם זקן ופיאות! מתפקרים!

כולם מדברים על בועת הנדל"ן


כולם מדברים על בועת הנדל"ן.
אבל אני בעד.
מאחר שאנו עומדים כיום, כבכל יום, בעיצומה של שעת חירום לאומית (שח"ל) ומצויים כל דקה בפני אפשרות השמדה אוטומאטית או עצמית, אל לנו לבחול בדבר. בצוק העתים כָּל מַתָּת נֶאֱמָנָה כולל בועת הנדל"ן וְאֵין בֹּדְקִים בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה!

תוך זמן קצר (זמ"ק), כשתהיה מנופחת דיה, נוכל לשכן בה את כל חסרי הבית, נפגעי המשכנתאות, מתנחלי ההתנתקות וכל שאר הדברים שאין לנו חפץ בהם.
ומכיוון שבועה היא דבר גמיש, תמיד בסיום השימוש נוכל לדקור דקירה קטנה ולא כואבת כדי לפוצץ אותה לעצמנו בפנים, לקלף, לקפל ולהניח בחצר האחורית, איפה שאנחנו משליכים את כל הזבל, ולשמור אותה שם לשעת חירום, כלומר לתמיד.


נמאס כבר מההתייפייפות שלי, אז אומר זאת במפורש: מי שמדבר בגנות הבועה פשוט שונא נדלניסטים. מדובר באנשים קטנים, קטנוניים וקטטוניים שמתעבים את הנדלניסטים רק בגלל שאינם מכירים אותם מקרוב, אינם עושים איתם שבת ואינם מסוגלים לראות עד כמה נשגבים מנהגיהם ועד כמה יוצא נשכר כל המתמכר להם. אלה אנשים חסרי חינוך, בעלי מבנה נפשי פגום, אנטי-בועתיים שיש לבעוטם בחזרה על חיק הקונצנזוס המבעבע או אל הספסלים האחוריים בגנים הציבוריים!

כל האשמים

כידוע, ענף חיפוש האשמים הולך ומתרחב, ובעולם המערבי הוא כבר מוכר כענף כלכלי מרכזי. הנה למשל, ממשלת ישראל מינתה לא מזמן כמה חברים, שמכירים זה את זה עוד מימי נפוליאון בונאפרט עליו השלום, כדי לחקור את משט הספינות. אני בטוח שיגיעו לחקר האמת. ומכיוון שכך, החלטתי גם אני, הצעיר מחברי הוועדה בתרי"ג ימים, לתרום לכם מניסיוני, ולהציג בפניכם את כל האשמים כולם.

אני יודע שאלו מאיתנו בעלי התפיסה הפשטנית קמעא של העולם, מצביעים על שלושה סוגי אשמים קבועים: הם, אנחנו, ההומואים. זו בהחלט גישה פשטנית, אם כי לא לגמרי מוטעית, לגבי חיפוש האשמים. אין צורך כמובן להגיד כי אם משהו מתפקשש או מתחרבן חלילה, תמיד יש מישהו אשם. חייבים, גבירותיי ורבותיי, לעבור את שלב ההיסוס, ולהסכים שתמיד, אבל תמיד, יש מישהו שאשם בכל דבר – אם קרה משהו, ובייחוד אם לא קרה.

וכך למשל, גולדמן סאקס הם האשמים העיקריים במשבר הכלכלי בארצות הברית. אולי קצת פחות ממיידוף היהודי, אבל מאחר שהם בעצמם יהודים, אז אין כזה הבדל. בנושא זה מדובר בפס"ד חלוט, ללא זכות ערעור, חנינה או הקלה בעונש.
בזמן האחרון הצטרפה לרשימת האשמים חברת בי.פי., ששמה לעצמה מטרה להרוויח כסף תוך כדי זיהום מימי מפרץ מקסיקו. יש להודות שעד עכשיו זה הולך להם. ואם הם התחילו לזהם בכמות כזאת, סימן שהם מרוויחים מזה המון. אם הם לא היו מרוויחים מהזיהום, הוא לא היה קורה. כל זה ברור מאליו.
אבל שימו לב – האם חברת בי.פי. טרחה לשים מזוזה בפתח הקידוח? שאלה רטורית. הלא כבר הוכח שכל התאונות, המחלות ורעידות האדמה מתרחשות בגלל המזוזות. הגויים האלה לא יודעים איך להיזהר וגורמים צרות לכולם. תראו מה קרה לטויוטה, שככה דפקה לעצמה קו ייצור שלם של מכוניות. תראו את האיטי.

בשורה התחתונה, בכל אשמה הטלוויזיה, שמעודדת אלימות ומיניות גלויה. וכמובן גם משחקי המחשב, שהופכים את האנשים לעצלים, מטומטמים ואלימים. שלא לדבר על הרדידות המחשבתית שנגרמת מתוכנת פאואר פוינט. זה בדוק. ואז כשהאנשים עולים לכביש, השם ירחם.
קראתי לאחרונה מאמר כפירה, של אחד סטיבן פינקר, שטוען שכל זה לא נכון. שדווקא מאז הופעת הטלוויזיה והמחשב יש עליה רצופה באיי.קיו. של כלל האוכלוסייה. בחיי, אני לא ממציא, והוא אפילו לא מתבייש לחתום על הכתבה הזו בשמו המלא. בעצם, ייתכן שמדובר במתחזה, ופינקר האמיתי אסור כרגע בבית מחבוש של שמאלנים, כלומר סמולנים אמיתיים.

ובעניין הזה, של הסמולנים, אין צורך להכביר במילים. אלה הגרועים שבאויבינו. בגללם פרצו כל המלחמות. זה ידוע. מלחמת השחרור למשל. נזכיר מה היה, לכל מי ששכח. הערבים התנגדו לתוכנית החלוקה, ובצדק, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. לא רק איזה חלק עלוב ונידח של ארץ הקודש שהגויים הואילו בטובם להקצות לקאפו הסמולנים. לא היתה להם ברירה, לערבים, אלא לאסור מלחמה, כי היהודים השמאלנים תמכו משום מה בתוכנית החלוקה.

זאת הרשימה, ואלה האשמים. מזל שלצידנו עמד, עומד ויעמוד לעד אתם-יודעים-מי-כי-אסור-להגיד-את-שמו-במפורש-אפילו-לא-בצחוק. אותו אחד שיצר לנו, לפני לא כל כך הרבה זמן, עולם נהדר בלי סמולנים, מדענים ומקלקלי מידות. העסק היה אז שטוח, לא היה דבר כזה אוויר, רק שמים. חלל? מי היה צריך את כאב הראש הזה. שופטי בג"ץ? נושפים בהם* וזהו. כמו עם צינגלה. תענוג לנהל ככה עולם.


* ככתוב "הלוא תדעו, הלוא תשמעו, הלוא הוגד מראש לכם… היושב על חוג הארץ… שופטי ארץ – כתוהו עשה… וגם נשף בהם" (ישעיהו פרק מ' – באמת, אני לא ממציא).

בואו נראה מה יקרה

עונת המלפפונים בפתח, אזרחי המדינה מתחילים לצפות במשחקי המונדיאל, ואיש לא מתעניין בפוליטיקאים שלנו. כמו הפול המסכן, כך עומד הפוליטיקאי שלנו מבוייש בפינה, בודד ומ-ש-ע-מ-ם.
פוליטיקאי, חבר כנסת, גנרל בדימוס ושר יקר – אל תירא. הוועדה המסדרת מציעה לך שורה של פעילויות אתגריות לחופש הגדול. נסה אחת או שתיים מהן, ובואו נראה מה יקרה. אפשר למשל -


1. להרביץ כמו שצריך לח"כ זועבי (ח"כ אנסטסיה מיכאלי אמרה שהיא רק עשתה כאילו)
ונראה מה יקרה…
2. לעשות הגדלת חזה (לשרה פיילין זה עבד)
ונראה מה יקרה…
3. להציע להזיז את הר הבית כמה מאות מטרים בטענה שהתגלו שם קברים עתיקים
ונראה מה יקרה…
4. להושיב את השגריר הטורקי על כסא נמוך ממש, מה זה נמוך, קומה אחת מתחת
ונראה מה יקרה…
5. לגרש מישראל ילדי פליטים, עוברי עובדים זרים וביציות של כוכבי טלוויזיה סוררים
ונראה מה יקרה…
6. (מתאים לגנרלים) לנסוע למדינה עוינת, צרפת למשל, או בריטניה
ונראה מה יקרה…
7. לדרוש שכל כתבי הרב עובדיה יכללו במסגרת לימודי הליבה
ונראה מה יקרה…
8. לחדש את הבנייה בשטחים במסגרת מבצע "העלמת עין", ולשוב ולהקים שם את הישובים שפונו מרצוXת Xזה.
ונראה מה יקרה…
9. למנות את יאיר לפיד לממלא מקום ראש הממשלה, ואת בוגי יעלון למנחה חדשות שישי
ונראה מה יקרה…
10. לדבר עם ארדואן בשפה שלו, ולהציע לו בקשיש כדי שיעזוב אותנו בשקט
ונראה מה יקרה…
11. לדבר עם אחמדיניג'אד בשפה שלו, ולהציע לו את ריטה המתחדשת (או את ספר הילדים / השיר / החבר החדש שלה) כדי שהיא תעזוב אותנו בשקט
ונראה מה יקרה…
12. לדבר עם אובמה בשפה שלו (אגב, אולי מישהו יסביר לאהוד ברק שמה שהוא מדבר זה לא אנגלית?)
ונראה מה יקרה…
14. לשפר את מערך ההסברה הישראלי: להתקין לאבי בניהו צוואר, לייצר לאהוד ברק קשר עם כדור הארץ, לסדר לאביגדור ליברמן מלחמה קטנה כדי שלא יחרחר מלחמה גדולה, למצוא לשרה נתניהו עוזרת מעצבנת במיוחד כדי להעסיק את ביבי בכיבוי שריפות

ואז, רק אז, באמת נראה מה יקרה…

הבעיה עם הטורקים

אלמנה עניה שלחה את בנה החייל למלחמה עם הטורקים.

האם: חוס עלי, בני, ושמור נפשך במלחמה.
הבן: שמא תלמדיני כיצד?
האם: תהרוג טורקי אחד – דייך. שב ותנוח.
הבן: ואם בזמן שאנוח יבוא טורקי אחר ויהרוג אותי?
האם: ומה יהיה לו לטורקי הזה נגדך?


מוגש כשירות לממשלת ישראל. עובד מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב.

למראית הדז'ה וו

גם אתם הרגשתם ביומיים האחרונים דז'ה וו, ולא ידעתם למה?


אצלי זה התחיל כששמעתי את מר בטחון. אהוד ברק הסביר שהופתענו מההתנגדות לפשיטת החיילים על הספינה מרמרה. גם הרמטכ"ל הופתע מהעוינות הקיצונית של אנשי הספינה.
במקום אירוח כמיטב המסורת הערבית (קפה שחור עם שחר? אולי איזו בקלאווה קטנה?) התקבלו פנינו בחוסר נחמדות מופגן. אוי געוואלד.
מתחילים להרגיש את הדז'ה וו? רמז: חמש אותיות, מתחיל בג'.


לאחר מכן הפציע ראש ממשלתנו, והביע צער על כך שהטורקים והפלסטינים מאלצים אותנו לפגוע בהם. לעולם לא נסלח להם על כך, אמר ביבי.

אוי דז'ה וו, עקצוצים בכל הגוף, חווה אלברשטיין ברדיו, הדפס דהוי של סטיב אוסטין על החולצות. הנה זה בא…
אכן, לא אגדה רעיי. הידיים ידי ביביברק, אבל הקול – קולה של גולדה מאיר, מלכת האמבטיה.
אלה "לא נחמדים", ולאלה "לעולם נסלח על שאילצו את ילדינו ללמוד להרוג אותם".
אוח, הימים היפים של גולדה, מלחמת ההתשה, יום הכיפורים. כמעט שכחנו, והופ הם חוזרים.
תודה, ביביברק, באמת התגעגענו.

ואיך, גולדה'לה, כמעט לא השתנה דבר:
הערבים אותם ערבים, היהודים אותם יהודים, ורק לא ברור מי רוצה להשליך את מי לים.